מפגש 10

“הבעה בשלבים” כלי מאוד יעיל גם להבנת הנקרא כי כל מה שאני כותב מישהו יקרא ולהיפך.

ספרו לי מה אתם עושים כשאתם מקבלים טקסט?

נכתוב על הלוח את תשובות הילדים.

על הלוח: לא ” מתנפלים” על הטקסט.

קורא שלא יודע מה לחפש בטקסט הוא קורא סביל = קורא סובל.

קורא שיודע מה עליו לחפש בטקסט הוא קורא פעיל = קורא יעיל.

על הלוח:

קורא יעיל = קורא פעיל

קורא סביל = קורא סובל

אנחנו נלמד שלב אחר שלב איך לא לפחד מהטקסט?

חלוקת הטקסט “________________”

אפשר לדמות את תהליך הקריאה להרכבת פאזל: תחילה מרכיבים את המסגרת, בשלב הבא מרכיבים את תוך הפאזל. כך גם בקריאה:

1. הכותרת היא לא “קישוט”. הכותרת בדרך כלל רומזת על הרעיון המרכזי של הטקסט = כוונת הכותב = המסר של הטקסט.
2. לפני שנתחיל לקרוא: נקרא את הכותרת ונשאל שתי שאלות:
3. על מי מדובר בכותרת?
4. מה אומרים עליו?
5. על איזו שאלה נרצה לקבל תשובה בטקסט? נכתוב את תשובות הילדים. מה שחשוב שכל שאלה היא רלוונטית כי במהלך הקריאה הקורא מאשש או מפריך את השערותיו ובכך הוא הופך להיות קורא פעיל. 
6. כמה פסקאות יש בטקסט? איך ידעתם?
7. אם כך, כמה רעיונות מרכזיים יש בטקסט? היכן בד”כ יופיע הרעיון המרכזי?
8. על איזו שאלה אתם רוצים לקבל תשובה בכל אחת מהפסקאות?
9. התייחסות למילות הקישור בטקסט מעידים על מבנה הטקסט.
10. נקרא רק את הפסקה הראשונה. הכי חשוב שתוך כדי קריאה נשאל על מי מדובר? מה אומרים עליו?
11. נקרא רק משפט ראשון בכל פסקה, בתקווה שהוא מוסר את הרעיון המרכזי של הפסקה.
12. נקרא את הפסקה האחרונה שבד”כ מהווה סיכום, תוצאה, מסקנה או המלצה.
13. נפנה אל המשימות הנלוות אל הטקסט.

• – תוך כדי נפנה את תשומת לב התלמידים על המידע הרב שנאסף על תוכן הטקסט טרם קראנו את הטקסט  (טרום קריאה).
• – התלמידים ימשיכו לענות על השאלות. נבדוק יחד ונגיע למטרת השיעור: 

כתיבת תשובה במבנה תקין

 

את המפגשים הבאים נקדיש לאסטרטגיית הקריאה:

 

על מנת שהתלמידים ישתמשו באס’ הקריאה מתוך מודעות לתהליך אותו הם עושים כאשר הם משתמשים באס’ הקריאה, אני מציעה לבנות את הכלי שלב אחר שלב. אני לא ממליצה לחשוף אותם לאסטרטגיה בשלמותה.

בשלב הפתיחה נעורר מוטיבציה ללמוד את הכלי באמצעות המצגת – “כיצד מכבסים”?

אסטרטגיית למידה – כיצד מכבסים.ppt  נספח 13

קראו את הקטע הבא:

“התהליך לגמרי פשוט. תחילה, עליך לסדר את הפרטים לקבוצות נפרדות. כמובן ייתכן שקבוצה אחת תספיק. תלוי בכמות שעליך לעשות. חשוב מאוד לא להעמיס יותר מדי. עדיף לעשות מעט מידי פעם מאשר הרבה בפעם אחת. טעות עלולה לעלות ביוקר. מהר מאוד הדבר נעשה לחלק מהחיים. הדבר נראה מורכב מאוד, אך במשך הזמן נראה פשוט מאוד. אחרי שהתהליך נגמר, שוב אתה מסדר פריטים לקבוצות קטנות ואח”כ שם אותם במקומם הנכון. ניתן כמובן להשתמש בהם שוב והתהליך מתחיל מחדש. בכל אופן, זה חלק מהחיים”.   

 

לאחר שהבנו עד כמה הכותרת משמעותית להבנת הטקסט, נוכל להקדיש לחשיבותה של הכותרת כתמרור בהבנת הנקרא

שלב 1: הכותרת וכותרות המשנה = רומזת על עיקרי הדברים שיופיעו בטקסט.

רומזת על כוונת הכותב

רומזת על מטרת הכותב

 

הכותרת מסמלת תמרור עצור:

1. אל תמשיך לטקסט עד שלא בררת על מי מדובר ומה אומרים עליו?
2. שאל שאלה משמעותית שאתה מבקש למצוא לה תשובה בטקסט.

קורא שניגש לטקסט בלי שהוא ידוע מה לחפש בו הוא קורא סביל.

קורא סביל = קורא סובל

קורא שתוך כדי קריאה מחפש תשובות לשאלה או שאלות הוא קורא פעיל.

קורא פעיל = קורא יעיל

במהלך השיעורים נקנה את משמעותן של מילות השאלה אל מול מילות ההוראה ואת  תפקידם של סימני הפיסוק, לפחות את תפקידן של נקודה בסוף משפט,  המרכאות (מ”ס צל”ש) ותפקידם של הנקודתיים (פצ”ה):

מ”ס צל”ש = מ-מטאפורה, ס – סלנג, צ – ציטוט, ל – לשון סגי נהור (במשמעות הפוכה) ש – שם

פצ”ה = פ – פירוט, צ – ציטוט, ה – הסבר

סימני הפיסוק אינם קישוט. גם הם תמרורים בהבנת הנקרא. בכל פעם שניתקל באחד מסימני הפיסוק נפנה אותם לחוברת “ארגז הכלים”, שם מופיעה הטבלה עם סימני הפיסוק ותפקידם.

איגרוף “ספורט” מסוכן

מדובר על האגרוף. אמרים עליו שהוא לא יכול להיחשב לספורט כי הוא מסוכן.

מדוע הוא כל כך מסוכן עד שאינו יכול להיכלל בענפי הספורט?

שיבוט: על כבשים ואנשים. שיכפול בני אדם.

שמירת הטבע: שלא ייגמר לעולם

מדובר על שמירת הטבע. אמרים שחשוב לשמור על הטבע כדי שלא “ייגמר” לעולם.

כיצד ניתן לשמור על הטבע?

התגלה ספרו האבוד של ז’ול וורן: ניבא את הפקס, הכסא החשמלי, הטלפון ועוד.

“אמא, שמרי עלי!”

שלטונות מרילנד הכריזו על “מבוקש”: דג נחש שחי גם במים וגם ביבשה.

תעלומת ציורי “הנצקה”

“מכשירים” נחוצים גם לבעלי חיים 

חידת דמויות הענק באי פסחא.

חשוב להראות כמה מקלות הכותרות על הבנת הטקסט או לפחות על הפיכתו לידידותי יותר ופחות מאיים.

פותחים בשיר הבעה בשלבים

הכלי הבעה בשלבים מסייע לנו לתכנן את הכתיבה (אי אפשר לזרוק את כל המחשבות שלנו אל הדף בתקווה שהקורא יבין למה התכוונו).

כאשר אנו פוגשים טקסט אנחנו כבר יודעים שגם כותב הטקסט (המוען) יודע להשתמש באותו כלי, באותה אסטרטגיה שאנחנו משתמשים לכתיבת טקסט.

על הלוח:

כל מה שאני קורא מישהו כתב.

כל מה שאני כותב מישהו יקרא.

מכאן שגם הקורא וגם הכותב משתמשים באותו כלי, באותה אסטרטגיה = בפעולות מתוכננות מראש כדי להשיג את

המטרה.

המטרה = קריאת הטקסט על מנת להבינו בכל רמות ההבנה.

כתיבת תשובות במבנה תקין כך שהקורא יבין את כוונתנו.

היום ובמפגש הבא נלמד להבין את הטקסט בלי חשש ובלי תיסכול, גם אם הוא נראה לנו מאיים. 

נדמה עכשיו שאתם במבחן. קיבלתם טקסט. עלים לקרוא אותו ולענות על השאלות.

חלוקת הטקסט: “____________________”?

ניתן  לתלמידים 5 דקות להתמודד עם הטקסט.

לאחר 5 דקות שאלו את התלמידים מה הם עשו כדי להתמודד עם הבנת הטקסט?

נשאל כמה פסקאות יש בטקסט?

כמה רעיונות מרכזיים יש בטקסט?

כל הרעיונות המרכזיים תומכים ברעיון אחד – מהו? היכן הוא מופיע? בכותרת.

ככל שתהיו יותר פעילים בקריאה, כך תבינו טוב יותר את הנקרא. להיות פעיל בקריאה זה לנהל דיאלוג (שיחה) עם הטקסט. גם בכתיבה ניהלתם דיאלוג עם הטקסט: שאלתם שאלות כדי לארגן את הרעיונות שלכם ברצף הגיוני ובמבנה לכיד: הפכתם את הרעיון מרכזי לשאלה, כתבתם תשובה. שאלתם מה זאת אומרת? עניתם תשובה, וכך המשכתם עד הסיכום.

על הלוח: הכותרת אינה קישוט. הכותרת היא תמרור בהבנת הנקרא. בד”כ היא רומזת על הרעיון המרכזי של הטקסט, על דעתו של  הכותב בטקסט.

שלב ראשון בקריאת טקסט:

נקרא את הכותרת ונשאל שתי שאלות: על מי מדובר? מה אומרים עליו?

בואו ננסה? מדובר על ____________ מה אומרים עליהם? ___________?

על איזו שאלה אתם מצפים למצוא תשובה?

שאלתם שאלה כדי לחפש תשובה בטקסט, ועכשיו תוך כדי קריאה אתם מאששים או מפריכים את השערותיכם.

כשאתם מתייחסים לכותרת, אתם מעלים את עולם הידע שיש לכם בנושא ואז קל לכם להתמודד עם הבנת הטקסט. נעזוב לרגע את הטקסט.

רק קורא פעיל הוא קורא יעיל שיכול “לנצח” את הטקסט.

קורא פעיל ניגש אל הטקסט כשהוא יודע מה עליו לחפש בטקסט. במהלך הקריאה הוא מאשש או מפריך את השערותיו. וזאת בדיוק קריאה פעילה.

חוזרים אל הטקסט: “_________________”?

נפעיל את התלמידים על פי השלבים של אסטרטגיית הקריאה:

טרום קריאה, מרפרפת, מעמיקה.

בשיעורים הבאים נחזור שוב ושוב על הפעולות שאנו עושים כדי להיות קוראים יעילים.

נשלב פעילויות הפוגתיות שתאפשרנה הטמעה של מילות הקישור ומאזכרים .

נסיים את אסטרטגיית הקריאה בהצגת השלבים באמצעות ארגז הכלים עמוד _____

אסטרטגיית הקריאה – תרשים זרימה = פעולות מכוונות מראש להשגת המטרה

אטרטגיית הקריאה = פעולות מכוונות מראש להשגת המטרה

 

 

טרום קריאה     קריאה מרחפת       קריאה מעמיקה

 

טרום קריאה: רמזים לפני קריאת הטקסט

                                                              כת”מ

כותרת           תעודת זהות      משימות הופכות להיגדים:

מה יש לשאלות להגיד לי על תוכן הטקסט.

כותרת וכותרות משנה – הכותרת היא לא “קישוט”- היא רומזת על עיקרי הדברים שיופיעו  בטקסט (הרעיון המרכזי) / על כוונת הכותב.

קראו את הכותרת, וענה לעצמך על 2 השאלות:

על מי מדובר בכותרת? מה אומרים עליו?

תעודת זהות – מנב”ת

מוען –

מיהו המחבר?

מה אנו יודעים עליו?

מהו תחום עיסוקו? (מדע, ספורט, בידור, איכות הסביבה)

נמען – לאיזה קהל קוראים מכוון הכותב את דבריו? (לילדים, לקהל הרחב, להורים, לאוהבי הספרות..)

במה – באיזו מסגרת הופיע הטקסט? (בעיתון יומי, בירחון, בעלון לבריאות, בספר לימוד..)

תאריך – באיזה תאריך פורסם הטקסט? מהי מידת האקטואליות שלו כיום?

 

משימות  הופכות להיגדים (מה יש לשאלות להגיד לי על תוכן הטקסט?)

התעלמו ממילות השאלה וממילות ההוראה, ותקבלו היגדים שניתן ללמוד מהם פרטים רבין על תוכן הטקסט.

קריאה מרפרפת

קריאה מרפרפת מסייעת לקורא להתרשם התרשמות ראשונית וכללית מהטקסט.

1. קראו את הפסקה הראשונה בשלמותה: פסקה זו מוסרת בדרך כלל מידע כללי על תוכנו מגמתו (כוונתו) של הטקסט.
2. קראו את הפסקה האחרונה בשלמותה: פיסקה זו כוללת לרוב  סיכום או מסקנות הנובעות מתוך הקטע כולו.
3. קראו משפט ראשון של כל פסקה בקטע. 
4. אתרו מילות קישור וסמנו אותן. מילות הקישור הן כמו תמרור בהבנת הנקרא. הן  מסייעות לזהות את המבנה בו בחר הכותב להציג את הטקסט כי כל פסקה מתקשרת לקודמתה בקשר הגיוני (לוגי): סיבה, תוצאה, הוספה, ניגוד, השוואה, זמן…

קריאה מעמיקה

קראו כל פיסקה בנפרד ורשמו לעצמכם את הרעיון המרכזי של כל פיסקה:   

על מי מדובר?

מה אומרים עליו?