חוברת למורה

 

---

השתמעות להוראה: 

1. התלמיד לומד מהי פסקה:  

1. זיהוי חלקי הפסקה: פתיח, רעיון מרכזי, משפטי תמיכה ברעיון המרכזי (משפטי נימוק, הסבר, פירוט, תיאור, דוגמאות) וסיום. 

זיהוי חלקי הפסקה מלמד את התלמידים שהכותב מתכנן את הכתיבה:  

• בפסקה יש סדר הגיוני. אי אפשר לזרוק מחשבות ללא סדר.  

• מילות קישור ומאזכרים – לומדים לזהות את “הדבק” שמקשר בין משפט למשפט 

• לכל מילת קישור יש תפקיד ולכן מילות הקישור משמשות כ”תמרורים” בהבנת הנקרא.  

1. “הבעה בשלבים” – נעקוב אחר תהליך הכתיבה של כותבים אחרים, ואז נתחיל, גם אנחנו, להתנסות בכלי “הבעה בשלבים”. 

1. תשובה לשאלה היא גם פסקה  כי יש לה רעיון אחד וכל שאר המשפטים תומכים בו:  

מנמקים ומסבירים, מפרטים ומסבירים, מתארים ומסבירים את הרעיון המרכזי.  

כל המשפטים בתשובה מאורגנים במבנה רציף ולכיד באמצעות מילות קישור מתאימות ומאזכרים. 

השליטה בכלי “הבעה בשלבים” תשמש את התלמידים להבנת הטקסט, לכתיבה ולהבעה בעל פה  

 

במיומנויות הללו ישתמש התלמיד בשלבים (פעולות מתוכננות מראש) כדי להצליח במשימה הלימודית הנדרשת ממנו. במהלך התוכנית המורה ידגיש כי כל אותן פעולות שהתלמיד נדרש להן בכתיבה נכונות גם להבנת הטקסט ולהבעה בעל פה.  

שליטה במיומנויות ההבעה והבנת הנקרא תאפשר לטפח את הכשירות הלשונית של התלמידים: שכלול ההבעה בכתב ובעל פה והבנה של טקסטים מסוגים שונים. 

  השתמעות להוראה: איך נלמד את הילדים?  

מפגש ראשון: 

1. למורה:  

הבעה בשלבים – שלב אחר שלב בכתיבת פסקה למשימת הכתיבה בי”ס לקוסמים: 

 לתלמיד: הבעה בשלבים לתלמיד – נמצא בארגז הכלים. 

 נפתח את יחידת הלימוד במשימת כתיבה. 

המטרה היא:  לעורר תגובה התלמידים כדי לגרום להם לרצות ללמוד את הכלי “הבעה בשלבים”. לכן, היו קשובים לתגובות ורשמו על הלוח כל הערה של התלמידים:  מהי פסקה, אני לא יודע, אין לי מה לכתוב וכו’.  

התגובות וההערות, יהוו בסיס לדיון שיתקיים בהמשך שעיקרו מה מקשה עליי את הכתיבה? 

 הערה מתודית:  

שיחה מטרימה – בכתיבה על נושא חופשי יש לערוך פעילות טרום הכתיבה. פעילות זאת היא  עיקרון מנחה והיא חלק מתהליך הכתיבה של התלמידים. המורה פותחת את הפעילות בהצגת הנושא ובקריאה משותפת של המשימה עם התלמידים. המורה מדגישה כי משימת הכתיבה היא בדיוק כמו כל שאלה שהם ידרשו לענות עליה לאחר קריאת טקסט, ולכן חשוב שהמורה כבר בשלב זה תדגים לילדים את השלבים “בפיצוח” משימת הכתיבה.  

תפקידה של השיחה המטרימה: 

• לעורר את הידע הקודם ואת החוויות של הכותב הקשורים לנושא הכתיבה. 

•  לאפשר חשיפה לרעיונות של תלמידים אחרים בכיתה. 

• להגביר את המוטיבציה של התלמידים לכתוב. 

• לאפשר לתלמידים לארגן את הרעיונות בזיכרונם טרם פעולת הכתיבה עצמה.  

• הרחבה ושימוש באוצר מילים המתאים לטקסט כתוב ולנושא הכתיבה.  

הרעיונות שיעלו הילדים יכתבו על הלוח וישארו שם כדי לאפשר לילדים להשתמש ברעיונות. 

 1.  המורה תבחר נושא לכתיבה. 

הפכו את ההצעות למשימת כתיבה: 

הקפידו לכתוב את המשימה כפי שהיא מופיעה להלן, שהרי ברצוננו לעורר תגובות אצל התלמידים כאמור לעיל. 

על הלוח נרשום: 

כתבו פסקה במבנה תקין בהיקף של 5-6 שורות למשימת הכתיבה הבאה:  

בעיר שלנו/בישוב שלנו נפתח בית ספר לקוסמים. החלטת לפנות לבית הספר כדי לבדוק האם כדאי לך להירשם? תאר את ביקורך בבית הספר וכתוב מה החלטת – האם תרצה  להירשם לבית הספר? 

לאחר שתסיימו את הכתיבה: 

1.  קראו את מה שכתבתם.  

1. האם הקריאה נעשית בשטף?  

1. יש פיסוק / אין פיסוק  

1. כמה משפטים יש בתשובה?_________ 

 הערה מתודית: 

• יש לערוך שיחה מטרימה כאמור לעיל, ורק אח”כ הילדים יגשו לביצוע המשימה:                          

מה לומדים שם?  אילו כלים מקבלים שם?  איזה קסם מעניין ומסקרן אותך? 

כאמור, יש להניח שיהיו ילדים שלא יתחילו במשימה. יש ילדים שיאמרו: אין לי מה לכתוב, יש ילדים שישאלו מהי פסקה? מה הכוונה במבנה תקין?  יש ילדים שינסחו את הרעיונות כ”רשימת קניות”. 

 המטרה היא:  ליצור “פרובוקציה”  אצל התלמידים כדי לגרום להם להתעניין בתהליך.  היו קשובים לקולות ורשמו על הלוח כל הערה של התלמידים, שאלות העולות תוך כדי ביצוע המשימה. 

 בסיום המשימה נשאל:  

• האם כל משפט מתקשר למשפט הקודם ברצף הגיוני?   
• האם כל המשפטים בתשובה מתייחסים לרעיון אחד בלבד? 

• האם בתשובה יש הסברים?  

 בסיום השיעור נשאל את השאלה: האם מוכרת לכם שיטה לכתיבת פסקה?  

אפשרו לילדים להרגיש את אי הנחת ממשימת כתיבה.  

אפשרו לתלמידים להבין שכתיבה היא פעולה שקשה גם לאדם בוגר. 

בשיעורים הבאים נלמד להשתמש בכלי “הבעה בשלבים” כדי להתמודד עם משימת כתיבה בלי חשש ובלי תיסכול. 

  

 

מפגש שני 

לאחר שנזכיר מה קרה במפגש הקודם, המורה: אל תדאגו בכיתה הזאת יתרחש פל”א – פשוט ללמוד אסטרטגיות. (לכתוב על הלוח). 

אסטרטגיה, ממש כמו במשחק מחשב, הן פעולות מתוכננות מראש שאנו עושים כדי להגיע למטרה. 

המטרה שלנו  = התמודדות עם המשימות הלימודיות בלי תסכול ובלי חשש.  

אפשר לשאול את הילדים מתי הם משתמשים באסטרטגיה?   גם אנחנו, כאן, נלמד להפעיל אסטרטגיות שיעזרו לכם “לנצח” את המכשול (הקושי) בכתיבה ובקריאה.                        

 תלמדו להצליח במשימות הלימודיות:                                                                                                                                    

•  תלמדו לכתוב במבנה תקין בעזרת הכלי “הבעה בשלבים”:  

כתיבה במבנה תקין = לכתוב במבנה רציף – כל המשפטים מתקשרים אחד שלני ברצף הגיוני ובמבנה לכיד – כל המשפטים מתייחסים לרעיון אחד בלבד. 

• תלמדו להבין את הנקרא ברמות ההבנה השונות בעזרת אסטרטגיית הקריאה.  אתם תהפכו לקוראים  יעילים.  

במהלך השנה תצליחו להתמודד עם הטקסט ברמות ההבנה השונות. תצליחו לענות על   שאלות מורכבות.  

תזכרו שגם שאלה היא טקסט שצריך להבין אותה כדי לדייק בתשובה. 

• תרכשו “כלים” ותוכלו להשתמש בהם בכל אחד מן המקצועות, על פי הנדרש מכם במשימה הלימודית. 

 

מחקרים הוכיחו שכאשר נותנים לתלמידים כלים, הם לומדים לבחור ולהשתמש נכון בכלים המתאימים, על מנת לבצע מטלה לימודית נדרשת. 

נחלק לתלמידים את ארגז הכלים  

נפתח בסילבוס 

הנחייה: לא נקרא את רשימת הנושאים. נסביר לילדים שבכל שורה בטבלה יש את הנושאים שאנו נלמד בכל מפגש. בסיום השיעור תסמנו V וי איקס או X אם לא הבנתם.  

הסבירו לתלמידים שזה מאוד חשוב כדי שהמורה תדע האם להתקדם או להתעכב במפגש הבא על נושאים שלא היו ברורים להם. 

 נתחיל: 

פל”א מספר 1: רשמו על הלוח: 

כל מה שאני כותב, מישהו יקרא.  כל מה שאני קורא מישהו כתב.

מכאן שגם הכותב וגם הקורא משתמשים באותם כלים. 

המשימה שלנו היא כתיבת תשובה במבנה תקין של פסקה, כתיבת סיפור במבנה תקין, כתיבת מכתב ועוד. 

כדי שנוכל להתמודד עם המשימה, עלינו להבין מהי פסקה? 

 נחלק את “ארגז הכלים” – החוברת.  נסביר כי כאן נמצאים כל הכלים שתלמדו להשתמש בהם.  

נפתח את החוברת בעמוד 2 – נקרין על הלוח והילדים יוכלו לראות גם בחוברת.  

במפגש היום  נברר מהי פסקה  (נמצא גם בארגז הכלים של הילדים)מהי פסקה? 

הפסקה היא אוסף של משפטים שלכולם רעיון מרכזי אחד. 

סרטון להמחשת הרעיון המרכזי 

הערה מתודית: הסרטון מהיר מידי, ולכן כדאי לעצור בכל slide. 

• לרוב נמצא הרעיון המרכזי בראש הפסקה.  

• לפעמים הרעיון המרכזי יופיע גם בגוף הפסקה וגם בסופה. 

• לעיתים הרעיון המרכזי לא יופיע באופן מפורש ואז הקורא יצטרך להסיק בעצמו מהו הרעיון המרכזי. 

 

יתר המשפטים בפסקה נקראים משפטים תומכים ותפקידם לבסס את הרעיון המרכזי, כלומר לאפשר הבנה של הרעיון המרכזי. ולכן,  משפטים תומכים הם המשפטים המפרטים, מנמקים, מסבירים ומדגימים את הנאמר ברעיון המרכזי.  

כל המשפטים התומכים  מאורגנים במבנה רציף  ולכיד. 

רציף – כל המשפטים מתקשרים זה לזה ברצף הגיוני  באמצעות מילות קישור   ומאזכרים. 

לכיד – כל המשפטים דנים בנושא אחד.   

המילה לכיד באה מהמילה מלוכד: 

כל המשפטים בפסקה מתייחסים לנושא המרכזי של הפסקה.  

יש לבדוק שכל המשפטים בפסקה מתייחסים לרעיון המרכזי.  

משפט מפתח = משפט שמציג את הרעיון המרכזי =המסר של  הכותב (כוונת הכותב). 

 משפטים תומכים = כל המשפטים  מתייחסים  לרעיון  אחד  בלבד,  כלומר  עונים על השאלה של הרעיון המרכזי – אם נהפוך את המשפט לשאלה, כל שאר המשפטים בפסקה יענו על השאלה.      

משפטי נימוק =              סיבה   עונים על השאלה  מדוע / למה? 

משפטי פרוט =           עונים על השאלה אילו / מהם? 

משפטי הסבר =           עונים על השאלה מה זאת אומרת / איך? 

משפטי תאור =           עונים על השאלה כיצד / איך? 

כל המשפטים מתקשרים זה לזה ברצף הגיוני באמצעות מילות קישור או מאזכרים.  

תפקידם לקשר את המשפטים זה לזה.  

 לסיכום: 

• פסקה היא מספר משפטים הדנים בנושא אחד מרכזי ומתקשרים זה לזה בקשר הגיוני. הפסקה יכולה להיות חלק מטקסט או טקסט העומד בפני עצמו. 
  קבוצת משפטים בעלי רעיון מרכזי משותף נקראים פסקה. 

• חשוב לזכור!
  פסקה אחת =  משפט מפתח אחד = רעיון מרכזי אחד                             

         

נקרין את  מצגת לכידות וקישוריות:  נקרין את השקף הראשון: 

  נבקש מהילדים לקרוא את המשפטים, כל אחד לעצמו. 

• המורה תקריא 

• כדי לסדר את המשפטים לפסקה, נשאל על מי מדובר בכל המשפטים? על בעלי חיים 

• מה אומרים עליהם? הם עוזרים לילדים 

• היכן מופיע המשפט שבעלי החיים עוזרים לילדים: הטיפול בבעלי חיים-לעיתים קרובות יותר משהוא עוזר לחיה, הוא עוזר לילד המטפל בה. 

• בואו נהפוך את המשפט לשאלה: כיצד הטיפול בבעלי חיים-לעיתים קרובות יותר משהוא עוזר לחיה, הוא עוזר לילד המטפל בה? 

• כל שאר המשפטים עונים על השאלה: 

הילד לומד במהלך הטיפול כיצד להקדיש (לתת) מהזמן שלו למשהו אחר. 

נוסף על כך, הוא צריך לדאוג ולטפל בו, וטיפול זה מראה לו (לילד) כמה חשובה העזרה  לזולת.     זאת ועוד, ברגעים של בדידות, הופכת החיה לידידתו של הילד והוא מתקשר אליה. 

שימו לב שמשפט הסיום חוזר על הרעיון המרכזי אבל במילים אחרות. לכן, אפשר להיעזר גם במשפט הסיום כדי למצוא את הרעיון המרכזי. 

המשיכו להתקדם עד שקף 8.  

 מפגש 3 

על הלוח נכתוב נזכרים ומזכירים (מה עשינו בשיעור שעבר) 

• למדנו מהי פסקה. 

• סידרנו משפטים מבולבלים לפסקה. 

• למדנו שמילות הקישור מאוד חשובות כדי לשמור על רצף הגיוני בין המשפטים. 

• למדנו שאם נהפוך את המשפט שמוסר את הרעיון המרכזי לשאלה, כל שאר המשפטים בפסקה יענו על השאלה. 

• למדנו שמשפט הסיום חוזר על הרעיון המרכזי אבל במילים אחרות 

• למדנו שבטקסט לכיד כל המשפטים דנים בנושא אחד בלבד. 

 נחזור למשימת הכתיבה שקיבלתם במפגש הראשון: האם כדאי להירשם לביה”ס לקוסמים? 

בעיר שלנו/בישוב שלנו נפתח בית ספר לקוסמים. החלטת לפנות לבית הספר כדי לבדוק האם כדאי לך להירשם.  תאר את ביקורך בבית הספר וכתוב מה החלטת – האם תרצה להירשם לבית הספר? 

היום נכיר את הכלי “הבעה בשלבים” שיעזור לכם לכתוב תשובה במבנה תקין של פסקה.  

• תזכירו לנו למה הכוונה במבנה תקין של פסקה?  

• אנחנו נכיר את הכלי בכמה צורות (בתרשים, במלל ובשיר) כדי להקל עליכם לזכור אותו. כל אחד יזכור אותו בדרך שנוחה לו. 

• נפנה את התלמידים לתרשים זרימה  של הבעה בשלבים בחוברת עמוד4  ונקרין על הלוח. 

 כדי לשכנע אתכם שרק תלמיד שמשתמש בכלי לכתיבה במבנה תקין יוכל לכתוב תשובה לשאלה ויקבל עליה את מלוא הנקודות, בואו נעקוב אחר תשובות שכתב תלמיד בעזרת  הכלי “הבעה בשלבים”. 

התלמידים עוקבים אחר התשובה בחוברת ארגז הכלים עמודים 12-14.  בית ספר לקוסמים 

נדגיש את הדיאלוג שאנחנו מנהלים בשעת הכתיבה. 

הבעה בשלבים = למשימת כתיבה בי”ס לקוסמים (למורה) 

בעיר שלנו/בישוב שלנו נפתח בית ספר לקוסמים. החלטת לפנות לבית הספר כדי לבדוק האם כדאי לך להירשם.   תאר את ביקורך בבית הספר וכתוב מה החלטת – האם תרצה  להירשם לבית הספר? 

הוראות הפעלה לכתיבת תשובה לשאלה:  

 שלב ראשון בכתיבת תשובה:  כתוב פתיח המוביל את הרעיון המרכזי (ר”מ). לא לכל תשובה יש צורך בפתיח. 

                                           הפתיח מהווה רקע / הקדמה לנושא אליו מתייחס הכותב. 

                                           הפתיח מתאר את התופעה אליו מתייחס הכותב בתשובה. 

                                           הפתיח מגדיר / מסביר מושג אליו מתייחס הכותב בתשובה. 

 פתיח: בישוב שלנו הוחלט לפתוח בית ספר לקוסמים. 

 שלב שני בכתיבת תשובה:  כתוב את הר”מ בהכללה (בלי פירוט, בלי דוגמאות) ועצור בנקודה. 

הרעיון המרכזי = משפט מפתח המציג את המסר של הכותב לקורא: טענה, דעה, עובדה, שאלה… 

במקרה שלפנינו הכותב מציג שאלה:  

 החלטתי לבדוק האם כדאי לי להירשם לבית הספר לקוסמים? 

 כדי לתמוך ברעיון המרכזי (לבסס את הדעה, טענה, עובדה), במבנה רציף שבו המשפטים מאורגנים ברצף הגיוני ובמבנה לכיד, נעבור לשלב השלישי:  

שלב שלישי בכתיבת תשובה:  הפוך את הר”מ לשאלה בלב: מדוע? כיצד? או אילו? 

      מדוע כדאי לי? מדוע לא כדאי לי? 

 שלב רביעי בכתיבת תשובה : כתוב תומכים = תשובה לשאלה. 

 התומכים יכולים להיות: 

 נימוקים (סיבות) – עונים על השאלה מדוע ולמה…? 

פירוט של יתרונות, חסרונות, תכונות, ,גורמים – עונים על השאלה אילו ?  

תיאור של תופעה, מצב, אירוע – עונים על השאלה כיצד / איך הדבר בא לידי ביטוי…?  

• לומדים שם קסמים מגניבים עם חפצים שנמצאים בבית.  
• אוכל לגלות את “הטריקים” של הקוסם. 

• אוכל להפתיע את החברים ואת המשפחה 

שלב חמישי  הוסף מילות קישור מתאימות ו/או מאזכרים כדי לשמור על רצף הגיוני ומבנה לכיד. 

 תומכים + מילות קישור: 

ראשית, לומדים קסמים “מגניבים” עם חפצים שנמצאים בבית. 

בנוסף, אוכל לגלות את “הטריקים” של הקוסם. 

 כמו כן, אוכל להפתיע את החברים ואת המשפחה. 

שלב שישי: כתוב הסבר לכל תומך. אם יש צורך, הוסף גם דוגמא.       היעזר בשאלות כמו, מה זאת אומרת….?, איך…….? 

הסבר לכל תומך: 

ראשית לומדים קסמים “מגניבים” עם חפצים שנמצאים בבית. 

•  מה זאת אומרת קסמים “מגניבים” עם חפצים שנמצאים בבית?  

לומדים שם להזיז חפצים בלי לגעת בהם. לומדים גם להעלים חפצים ואפילו לכופף כפיות. לומדים שם גם לנחש מספרים ולבצע קסם עם קלפים.  

(הפנו את הילדים לקישור באמצעות המאזכר – שם. שם – מזכיר את ביה”ס לקוסמים) 

 בנוסף, אוכל לגלות את “הטריקים” של הקוסם.  

• מה זאת אומרת “טריקים” של הקוסם? 

בכל פעם שאני רואה קסם מפתיע, אני תמיד שואל: “וואו איך הוא עשה את הקסם”? אני יודע שהקוסם מצליח לגרום לנו לחשוב שהוא הצליח לעשות את הקסם כי יש לו כוחות מיוחדים. עכשיו יש לי הזדמנות ללמוד לעשות קסמים מפתיעים בעצמי. למשל, ראיתי שם מלפפון מרחף באוויר. ואני סקרן ללמוד איך עושים את זה.   

(הפנו את התלמידים לדיאלוג שהכותב מנהל בינו לבין עצמו: 

“וואו אין הוא עשה את הקסם”? – למה אני שואל את השאלה, מה כל כך מפתיע? 

למשל….- הכותב מציג דוגמה כדי לעבות את ההסבר, להרחיב את ההסבר כך שהנימוק יהיה משכנע). 

 כמו כן, אוכל להפתיע את החברים ואת המשפחה.  

• איך אוכל להפתיע, למה חשוב לי להפתיע? 

הרבה פעמים קורה שאין לנו מה לעשות כשנפגשים עם חברים או עם משפחה, ואז אוכל להפתיע אותם בקסם שלמדתי לעשות. אני בטוח שהחברים שלי יתלהבו וירצו לדעת איך אני עושה את הקסם.  

(הפנו את הילדים לקישור באמצעות המאזכר אותם.  = בני משפחה וחברים). 

 שלב שביעי: הוסף משפט סיום -  סת”מ = סיכום, תוצאה, מסקנה, המלצה. 

 סת”מ: אחרי שביקרתי בבית הספר לקוסמים ברור לי שארצה להירשם לביה”ס. אני בטוח שיהיה לי מעניין ואוכל להכיר חברים חדשים שגם הם מתעניינים בקסמים.  

 הפסקה בשלמותה:  

בישוב שלנו הוחלט לפתוח בית ספר לקוסמים. החלטתי לבדוק האם כדאי לי להירשם לבית הספר לקוסמים? ראשית לומדים שם קסמים “מגניבים” עם חפצים שנמצאים בבית. לומדים להזיז חפצים בלי לגעת בהם, לומדים גם להעלים חפצים ואפילו לכופף כפיות. לומדים שם גם לנחש מספרים ולבצע קסם עם קלפים. בנוסף, אוכל לגלות את “הטריקים” של הקוסם. אני תמיד שואל: “וואוו איך הוא עשה את הקסם”? אני יודע שהקוסם מצליח לגרום לנו לחשוב שהוא הצליח לעשות את הקסם כי יש לו כוחות מיוחדים. עכשיו יש לי הזדמנות ללמוד לעשות קסמים מפתיעים בעצמי. למשל, ראיתי שם מלפפון מרחף באוויר. ואני סקרן ללמוד איך עושים את זה.  כמו כן, אוכל להפתיע את החברים ואת המשפחה. הרבה פעמים קורה שאין לנו מה לעשות כשנפגשים עם חברים או עם משפחה, ואז אוכל להפתיע אותם בקסם שלמדתי לעשות. אני בטוח שהחברים שלי יתלהבו וירצו לדעת איך אני עושה את הקסם.  אחרי שביקרתי בבית הספר לקוסמים ברור לי שארצה להירשם לביה”ס. אני בטוח שיהיה לי מעניין ואוכל להכיר חברים חדשים שגם הם מתעניינים בקסמים.   

 סיכום ביניים:  

כל מה שאנחנו מביעים בכתב (כותבים) מישהו קורא / יקרא. כל מה שאנחנו קוראים מישהו כתב. 

אם כך, גם הכותב וגם הקורא משתמשים באותו כלי: “הבעה בשלבים”. 

אם נשלוט היטב בכלי “הבעה בשלבים” נוכל לשפר את ההבעה בכתב ואת הבנת הנקרא.  

הדף אינו “פח זבל” (בלשון סגי נהור) – אי אפשר לכתוב כמו שמדברים. לשפה הכתובה כללים משלה. הכותב לא נמצא על יד הקורא, ולכן הוא חייב להיות מאוד ברור בכתיבה שלו. 

ולמה גם בהבנת הנקרא? גם טקסט שאתם קוראים נכתב על ידי מישהו שהשתמש באותו כלי.  

  מפגש 4 

נקרין את מודל הבעה בשלבים עמודים 3-4 ונבקש מהתלמידים לספר את הסיפור של המודל. 

כדי לעזור לנו לזכור את השלבים יש לנו גם שיר: עמוד 5 בארגז הכלים. 

עכשיו עלינו רק להתאמן ולתרגל את הכלי.  

כתבנו תשובה לשאלה במבנה תקין של פסקה באמצעות הכלי “הבעה בשלבים”: האם כדאי להירשם לבית הספר לקוסמים? עקבנו אחר תשובה של תלמיד שלמד להפעיל את הכלי הבעה בשלבים. 

 בואו נתאמן בשליטה בכלי “הבעה בשלבים” 

 לפניך פסקה בנושא: התלבושת האחידה בבית הספר, הרעיון המרכזי מודגש.  

עליך לכתוב פסקה הפוכה העוסקת בחסרונותיה של התלבושת האחידה. 

במוסדות רבים בארץ ובעולם קיימת תלבושת אחידה. גם בחלק מבתי הספר בארץ נהוגה תלבושת אחידה. התלבושת האחידה בבית הספר חיובית מבחינות שונות. היא יוצרת תחושת שייכות של התלמידים לבית ספרם. כמו כן, התלבושת האחידה אינה יקרה ומותאמת בדרך כלל לרמת הכלכלית הממוצעת של אוכלוסיית התלמידים. היא גם מונעת מראה של תלמידים בבגדי מותגים כמו “נייק” מול קבוצות תלמידים הלובשים בגדים ללא תוויות של יצרנים מפורסמים. מראה כזה עלול לגרום לרגשות קנאה ותסכול. התלבושת האחידה מונעת רגשות כאלה. מסתבר שלתלבושת האחידה מעלות רבות, וראויה היא שתונהג בבית הספר. 

 המשימה – השלמת הפסקה (משפטים תומכים ומשפט סיום) 

במוסדות רבים בארץ ובעולם קיימת תלבושת אחידה. גם בחלק מבתי הספר בארץ נהוגה תלבושת אחידה. לתלבושת האחידה בבית הספר מספר חסרונות.  ______________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________ 

_______________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________ 

לפניך משפט פתיחה ורעיון מרכזי, עליך לכתוב משפטי תמיכה ומשפט סיום – להשלים את הפסקה.  

רוב התלמידים עסוקים מאוד בביה”ס ובעזרה בבית. הם מקדישים ללמידה בביה”ס, להכנת שיעורי בית ולמידה למבחנים. הם גם מסייעים בבית על פי הצורך.  בין כל העיסוקים שיש לתלמידים  חשוב שיהיה להם גם תחביב. ___________________________________________________________________________________________________________________________________________________ 

______________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________ 

מפגש 5 

 נזכרים ומזכירים:  

מהי פסקה? 

מבנה רציף ולכיד באמצעות מילות קישור – אילו מילות קישור אתם כבר זוכרים 

איך מוצאים את המשפט שמוסר את הרעיון המרכזי – נשאל על מי מדובר ומה אומרים עליו? 

 תרגול: זיהוי חלקי הפסקה 

לפניך מספר פסקאות, קרא אותן ובצע את המשימות הבאות:  

1. מתח קו מתחת לרעיון המרכזי של הפסקה. 

1. הקף בעיגול את משפט הפתיחה של הפסקה. 

1. סמן בסוגריים ( ) את משפטי התמיכה. 

1. הדגש בטוש זוהר את משפט הסיום. 

 קיימות שיטות לימוד שונות. אחת מהן היא שינון בעל- פה. לשיטת לימוד המבוססת רק על שינון בעל- פה – חסרונות. ללומד בעל- פה  יש נטייה לשכוח מה שנלמד תוך זמן קצר. בנוסף לכך הלימוד הופך למלאכה אוטומטית בלי כל התעמקות והבנה. יתר על כן, השיטה משניאה את הלימוד על התלמיד. מכאן שרצוי ללמוד בדרך שונה מזו של שינון בעל-פה. 

 הפרסומת הולכת ותופסת יותר ויותר מקום מרכזי בחיינו. הפרסומת פועלת עלינו בדרך של שטיפת מוח. היא מנצלת את חולשת הצופה כדי לשכנעו. למשל, לקנות סוכריות להרזיה מהירה. מי אינו רוצה לרזות מהר ובעזרת סוכריות….?. נוסף על כך, הפרסומת משתקת את חוש הביקורת שלנו, ולכן חשוב לחדד חוש זה אצל ילדים ומבוגרים כאחד. זאת ועוד, בשידורי הפרסומת חוזרים פעמים רבות על שם המוצר, וכך הוא נקלט במוח ללא מאמץ מכוון. אי לכך יש להתייחס לפרסומת ב”כבדהו ובדקהו”.    

 הקריאה בעיתון יומי חשובה לכל אדם. היא מעדכנת את הקורא באירועים המתרחשים בארץ ובעולם. בעזרת הקריאה בעיתון רוכש האדם ידע על החברה בה הוא חי, ומבין אותה יותר. קריאה קבועה בעיתון מטפחת באדם הרגלי קריאה טובים. מכאן, שיש חשיבות רבה בקריאת עיתון מדי יום ביומו. 

  מפגש 6 

נזכרים ומזכירים: 

דף עבודה 

לפניכם פסקה. מצאו בפסקה את המרכיבים של מבנה הפסקה. 

 רבות הן החיות המשמשות עזר לאדם. אחת מהן היה הכלב. לכלב תפקידים רבים. אחד התפקידים העיקריים הוא לשמור על בני אדם מפני גנבים הבאים לפגוע ברכושם (למשל, גניבת כסף, רהיטים, תכשיטים). בנוסף, עוזר הכלב לעיוורים למצוא את דרכם. כמו-כן, הוא מסייע לכוחות הביטחון בתפקידי שיטור, שמירה, גישוש, ומציאת חפצים חשודים. זאת ועוד, יש אנשים המחזיקים כלב למטרות שעשוע, חברות, או כחיית מחמד (בשביל שעשוע). הכלב הוא כמו חבר לאדם. יש סיפורים על כלבים שהלכו להציל את הבעלים שלהם כשהם הלכו לאיבוד. ראינו, אפוא, כי הכלב משרת את האדם בדרכים שונות, ועל כן, חשוב שהאדם יטפל בו במסירות ובנאמנות.   

 פתיח________________________________________________________________________________________________________________________________________________ 

רעיון מרכזי_________________________________________________________________ 

משפטים תומכים _____________________________________________________________ 

____________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________ 

סיום:_____________________________________________________________ 

_________________________________________________________________ 

 

 מילות קישור: ________________________________________________________ 

  דף עבודה 

כתבו פסקה לנושא המסתתר בציורים: 

1. כתבו לפסקה משפט פתיחה המציג את הרעיון המרכזי.
2. כתבו לפסקה משפטים תומכים מתאימים לסיפור.
3. כתבו לפסקה משפט סיום.
4. תנו כותרת לפסקה.

  משחקים להפגה, לפתיחה או לסיום השיעור: 

אפשרות א: פותחים בבינגו. 

1. אפשר להכין במחולל בינגו  – “כלים קטנים גדולים” 

1. התלמידים יחלקו את הדף ל 4/3.  

שלב א: המורה תקריא את ההגדרות והתלמידים יכתבו בכל משבמת את התשובה (הכתיבה של התשובות תכתב במשבצת  שהתלמיד יבחר לכתוב את התשובה (לא לפי סדר המשבצות). 

שלב ב’: המורה תקריא הגדרה והתלמיד יסמן X  על התשובה המתאימה. 

• משפטים שעונים על השאלה של הרעיון המרכזי. 

• בניסוח הרעיון מרכזי הכותב מבקש לכוון את הקורא ל…. 

• משפטים  שעונים על השאלה אילו / מהם, מה תפקידם?  

• אנחנו מזכירות מילה או מילים שהופיעו בפסקה וכך אנו שומרים על רצף רצף הגיוני בין המשפטים בפסקה. 

• אנחנו שומרות על רצף הגיוני  בין המשפטים בפסקה .  

• הכותב והקורא משתמשים באותו כלי. הכלי נקרא  

• משפטים שעונים על השאלה מדוע/למה? 

• משפט שהוא סיכום, תוצאה, מסקנה או המלצה 

• משפטים שעונים על השאלה מה זאת אומרת? 

• משפט שמביע את המסר של הכותב. 

• משפטים מנמקים עונים על השאלה…. 

• משפטים מסבירים עונים על השאלה…. 

• משפטים מפרטים עונים על השאלה… 

• כל המשפטים מתייחסים לנושא אחד בלבד 

רעיון מרכזי	מבנה לכיד	מילות קישור	כוונת הכותב  המסר של הכותב
משפטים תומכים	מבנה רציף	פסקה	מה זאת אומרת?
מסבירים	מאזכרים	מפרטים	מדוע / למה?
הבעה בשלבים	מנמקים	אילו / מהם?	משפט סיום – סת”מ

 

אפשרות ב’: גלגל המזל:

 אפשרות ג’:  כרטיסי הברקה מוצמדים ללוח 

על הלוח מוצמדים כרטיסי המילה. מזמינים 4 תלמידים. המורה שואלת והתלמידים מחפשים את התשובה ומסירים מהלוח. מי שאוסף הכי הרבה כרטיסים – מנצח.  

משמעות המשפטים התומכים עונים על השאלה של הרעיון מרכזי: אם נהפוך את הרעיון מרכזי  לשאלה כל המשפטים יענו על השאלה במבנה רציף ולכיד. 

מבנה רציף – כל המשפטים נכתבים ברצף הגיוני באמצעות מילות קישור או באמצעות מאזכרים. 

מבנה  לכיד – כל המשפטים מתייחסים לנושא אחד בלבד – לרעיון המרכזי. 

סוגי המשפטים התומכים: 

מנמקים – עונים על השאלה מדוע/למה? 

מפרטים – עונים על השאלה אילו / מהם? 

מסבירים – עונים על השאלה מה זאת אומרת? 

 

סיכום ביניים  

בחוברת ארגז הכלים עמוד 6 

הבעה בשלבים =  “כלי”  לכתיבה במבנה תקין 

מבנה תקין = כל חלקי הפסקה:       פתיחה המובילה אל הרעיון מרכזי + רעיון מרכזי 

          גוף = תומכים = תשובה לשאלה של הרעיון מרכזי. 

          סיום  = סת”מ = סיכום, תוצאה, מסקנה, המלצה 

 

1. כתוב פתיחה – תאור התופעה / האירוע / הנושא 

                               הסבר של מושג  / הגדרה של מושג 

1. קשר בין הפתיחה לרעיון מרכזי באמצעות מילת קישור – נראה ש…, נראה לי…, נשאלת השאלה…, אין לי ספק ש… 

1. כתוב את הרעיון מרכזי בהכללה ועצור בנקודה (הרעיון מרכזי = דעתך, טענה). 

1. הפוך את הרעיון מרכזי לשאלה בלב כדי לתמוך ברעיון מרכזי ברצף הגיוני ובמבנה לכיד. 

1. כתוב תומכים = תשובה לשאלה. 

1. הוסף הסבר לכל תומך  בעזרת השאלות מה זאת אומרת או איך…? 

1. אם יש צורך (ההסבר לא מספיק משכנע)   הוסף דוגמה  

1. הוסף מילות קישור   אל תשכח לקשר בין המשפטים בעזרת מילות קישור או מאזכרים. 

1. כתוב משפט סיום – סיכום, תוצאה, מסקנה או המלצה. 

1.   תוכל להיעזר במילות קישור המתאימות לסיים את הכתיבה: אין ספק ש…, מסתבר ש…, ברור לחלוטין ש… 

 ****         שים לב,  לא לכל תשובה נדרש ממך לכתוב פתיחה וסיום (תלוי בהיקף התשובה). 

          אולם לכל תשובה נדרש ממך להקפיד על הצגת הרעיון מרכזי בהכללה. 

          שאר המשפטים בתשובתך יתקשרו זה לזה ברצף הגיוני וכולם יתייחסו לרעיון  המרכזי.  

          כלומר, אם נהפוך את הרעיון מרכזי לשאלה כל שאר המשפטים יענו על  השאלה. 

                                     

 מפגשים 7,8,9 יוקדשו לתרגול לקראת הקניית אסטרטגיית הקריאה 

“הבעה בשלבים” כלי מאוד יעיל גם להבנת הנקרא כי כל מה שאני כותב מישהו יקרא ולהיפך. 

נפתח את המפגשים  בשיר הבעה בשלבים. 

נשלב משימת כתיבה בכל שיעור. 

משימות-כתיבה-כיתה-ג-ד-מצגת-מלווה-למורה.pdf 

 מזכירים לתלמידים את כרטיסי הניווט של מילות הקישור והמאזכרים שנמצאים בחוברת “ארגז הכלים”: 

• כרטיס ניווט – הבעה בשלבים 

כרטיס ניווט הבעה בשלבים נספח 10.docx 

• כרטיס ניווט –  מאזכרים 

 

• מילות קישור (מצומצם)  

• מילות קישור – מורחב 

נוסיף משחקים למילות הקישור ומאזכרים: 

גלגל המזל:  

מילות קישור השלם את המשפט

 מילות קישור סרטון

 מילות קישור כיתה ד

משחק חווייתי לתרגול שימוש נכון במילות קישור המציינות קשר של סיבה, תוצאה, זמן, ניגוד והשוואה: 

רביעיות מילות קישור 

מאזכרים

משחק עוסק במילים המשמשות כמאזכרים, כלומר מילים המחליפות מילה או מילים אחרות שכבר הוזכרו בטקסט. 

 

 מפגש 10 

“הבעה בשלבים” כלי מאוד יעיל גם להבנת הנקרא כי כל מה שאני כותב מישהו יקרא ולהיפך. 

-ספרו לי מה אתם עושים כשאתם מקבלים טקסט? 

-נכתוב על הלוח את תשובות הילדים. 

על הלוח: לא ” מתנפלים” על הטקסט.  

קורא שלא יודע מה לחפש בטקסט הוא קורא סביל = קורא סובל. 

קורא שיודע מה עליו לחפש בטקסט הוא קורא פעיל = קורא יעיל. 

על הלוח: 

קורא יעיל = קורא פעיל 

קורא סביל = קורא סובל 

אנחנו נלמד שלב אחר שלב איך לא לפחד מהטקסט? 

חלוקת הטקסט “________________” 

אפשר לדמות את תהליך הקריאה להרכבת פאזל: תחילה מרכיבים את המסגרת, בשלב הבא מרכיבים את תוך הפאזל. כך גם בקריאה:  

1. הכותרת היא לא “קישוט”. הכותרת בדרך כלל רומזת על הרעיון המרכזי של הטקסט = כוונת הכותב = המסר של הטקסט.  

1. לפני שנתחיל לקרוא: נקרא את הכותרת ונשאל שתי שאלות: 

1. על מי מדובר בכותרת? 

1. מה אומרים עליו? 

1. על איזו שאלה נרצה לקבל תשובה בטקסט? נכתוב את תשובות הילדים. מה שחשוב שכל שאלה היא רלוונטית כי במהלך הקריאה הקורא מאשש או מפריך את השערותיו ובכך הוא הופך להיות קורא פעיל.  

1. כמה פסקאות יש בטקסט? איך ידעתם? 

1. אם כך, כמה רעיונות מרכזיים יש בטקסט? היכן בד”כ יופיע הרעיון המרכזי?  

1. על איזו שאלה אתם רוצים לקבל תשובה בטקסט?  

1. התייחסות למילות הקישור בטקסט מעידים על מבנה הטקסט.  

1. נקרא רק את הפסקה הראשונה. הכי חשוב שתוך כדי קריאה נשאל על מי מדובר? מה אומרים עליו? 

1. נקרא רק משפט ראשון בכל פסקה, בתקווה שהוא מוסר את הרעיון המרכזי של הפסקה. 

1.  נקרא את הפסקה האחרונה שבד”כ מהווה סיכום, תוצאה, מסקנה או המלצה. 

1.  נפנה אל המשימות הנלוות אל הטקסט.  

• – תוך כדי נפנה את תשומת לב התלמידים על המידע הרב שנאסף על תוכן הטקסט טרם קראנו את הטקסט  (טרום קריאה). 

את המפגשים הבאים נקדיש לאסטרטגיית הקריאה: 

 

על מנת שהתלמידים ישתמשו באס’ הקריאה מתוך מודעות לתהליך אותו הם עושים כאשר הם משתמשים באס’ הקריאה, אני מציעה לבנות את הכלי שלב אחר שלב. אני לא ממליצה לחשוף אותם לאסטרטגיה בשלמותה. 

 בשלב הפתיחה נעורר מוטיבציה ללמוד את הכלי באמצעות המצגת – “כיצד מכבסים”? 

נבקש מהילדים לקרוא את הקטע הבא המופיע גם במצגת: 

אסטרטגיית למידה – כיצד מכבסים.ppt 

“התהליך לגמרי פשוט. תחילה, עליך לסדר את הפרטים לקבוצות נפרדות. כמובן ייתכן שקבוצה אחת תספיק. תלוי בכמות שעליך לעשות. חשוב מאוד לא להעמיס יותר מדי. עדיף לעשות מעט מידי פעם מאשר הרבה בפעם אחת. הדבר נראה מורכב מאוד, אך במשך הזמן נראה פשוט מאוד. אחרי שהתהליך נגמר, שוב אתה מסדר פריטים לקבוצות קטנות ואח”כ שם אותם במקומם הנכון. ניתן כמובן להשתמש בהם שוב והתהליך מתחיל מחדש. בכל אופן, זה חלק מהחיים”.    

 

לאחר שהבנו עד כמה הכותרת משמעותית להבנת הטקסט, נוכל להקדיש לחשיבותה של הכותרת כתמרור בהבנת הנקרא 

שלב 1: הכותרת וכותרות המשנה = רומזת על עיקרי הדברים שיופיעו בטקסט. 

                                                      רומזת על כוונת הכותב 

                                                           רומזת על מטרת הכותב 

 

הכותרת מסמלת תמרור עצור: 

1. אל תמשיך לטקסט עד שלא בררת על מי מדובר ומה אומרים עליו? 

1. שאל שאלה משמעותית שאתה מבקש למצוא לה תשובה בטקסט. 

קורא שניגש לטקסט בלי שהוא ידוע מה לחפש בו הוא קורא סביל. 

קורא סביל = קורא סובל 

קורא שתוך כדי קריאה מחפש תשובות לשאלה או שאלות הוא קורא פעיל. 

קורא פעיל = קורא יעיל 

 

במהלך השיעורים נקנה את משמעותן של מילות השאלה אל מול מילות ההוראה ואת  תפקידם של סימני הפיסוק:  המרכאות (מ”ס צל”ש) ותפקידם של הנקודתיים (פצ”ה): 

ראו עמוד 10 בחוברת “ארגז הכלים”  

 

סימני הפיסוק אינם קישוט. גם הם תמרורים בהבנת הנקרא. בכל פעם שניתקל באחד מסימני הפיסוק נפנה אותם לחוברת “ארגז הכלים”, שם מופיעה הטבלה עם סימני הפיסוק ותפקידם. 

 

איגרוף “ספורט” מסוכן 

מדובר על האגרוף. אמרים עליו שהוא לא יכול להיחשב לספורט כי הוא מסוכן. 

שאלה שארצה למצוא לה תשובה בטקסט: מדוע הוא כל כך מסוכן עד שאינו יכול להיכלל בענפי הספורט?  

 

שמירת הטבע: שלא ייגמר לעולם 

מדובר על שמירת הטבע. אומרים שחשוב לשמור על הטבע כדי שלא “ייגמר” לעולם. 

שאלה שארצה למצוא לה תשובה בטקסט: כיצד ניתן לשמור על הטבע כדי שלא יגמר? 

 

התגלה ספרו האבוד של ז’ול וורן: ניבא את הפקס, הכסא החשמלי, הטלפון ועוד. 

 

“אמא, שמרי עלי!” 

 

שלטונות מרילנד הכריזו על “מבוקש”: דג נחש שחי גם במים וגם ביבשה. 

 

תעלומת ציורי “האינקה” 

 

“מכשירים” נחוצים גם לבעלי חיים  

 

חידת דמויות הענק באי פסחא. 

 

חשוב להראות כמה מקלות הכותרות על הבנת הטקסט או לפחות על הפיכתו לידידותי יותר ופחות מאיים. 

 

הכלי הבעה בשלבים מסייע לנו לתכנן את הכתיבה (אי אפשר לזרוק את כל המחשבות שלנו אל הדף בתקווה שהקורא יבין למה התכוונו).  

כאשר אנו פוגשים טקסט אנחנו כבר יודעים שגם כותב הטקסט (המוען) יודע להשתמש באותו כלי, באותה אסטרטגיה שאנחנו משתמשים לכתיבת טקסט. 

על הלוח: 

כל מה שאני קורא מישהו כתב. 

כל מה שאני כותב מישהו יקרא. 

מכאן שגם הקורא וגם הכותב משתמשים באותו כלי, באותה אסטרטגיה = בפעולות מתוכננות מראש כדי להשיג את המטרה. 

המטרה = קריאת הטקסט על מנת להבינו בכל רמות ההבנה. 

                  כתיבת תשובות במבנה תקין כך שהקורא יבין את כוונתנו. 

היום ובמפגש הבא נלמד להבין את הטקסט בלי חשש ובלי תיסכול, גם אם הוא נראה לנו מאיים.  

נדמה עכשיו שאתם במבחן. קיבלתם טקסט. עלים לקרוא אותו ולענות על השאלות. 

חלוקת הטקסט: “____________________”? 

ניתן  לתלמידים 5 דקות להתמודד עם הטקסט.  

לאחר 5 דקות שאלו את התלמידים מה הם עשו כדי להתמודד עם הבנת הטקסט? 

נשאל כמה פסקאות יש בטקסט? 

כמה רעיונות מרכזיים יש בטקסט? 

כל הרעיונות המרכזיים תומכים ברעיון אחד – מהו? היכן הוא מופיע? בכותרת. 

ככל שתהיו יותר פעילים בקריאה, כך תבינו טוב יותר את הנקרא. להיות פעיל בקריאה זה לנהל דיאלוג (שיחה) עם הטקסט. גם בכתיבה ניהלתם דיאלוג עם הטקסט: שאלתם שאלות כדי לארגן את הרעיונות שלכם ברצף הגיוני ובמבנה לכיד: הפכתם את הרעיון מרכזי לשאלה, כתבתם תשובה. שאלתם מה זאת אומרת? עניתם תשובה, וכך המשכתם עד הסיכום.  

על הלוח: הכותרת אינה קישוט. הכותרת היא תמרור בהבנת הנקרא. בד”כ היא רומזת על הרעיון המרכזי של הטקסט, על דעתו של  הכותב בטקסט. 

שלב ראשון בקריאת טקסט: 

נקרא את הכותרת ונשאל שתי שאלות: על מי מדובר? מה אומרים עליו? 

בואו ננסה? מדובר על ____________ מה אומרים עליהם? ___________?                     

על איזו שאלה אתם מצפים למצוא תשובה?  

שאלתם שאלה כדי לחפש תשובה בטקסט, ועכשיו תוך כדי קריאה אתם מאששים או מפריכים את השערותיכם. 

כשאתם מתייחסים לכותרת, אתם מעלים את עולם הידע שיש לכם בנושא ואז קל לכם להתמודד עם הבנת הטקסט. נעזוב לרגע את הטקסט.  

רק קורא פעיל הוא קורא יעיל שיכול “לנצח” את הטקסט.  

קורא פעיל ניגש אל הטקסט כשהוא יודע מה עליו לחפש בטקסט. במהלך הקריאה הוא מאשש או מפריך את השערותיו. וזאת בדיוק קריאה פעילה. 

חוזרים אל הטקסט: “_________________”? 

נפעיל את התלמידים על פי השלבים של אסטרטגיית הקריאה: 

טרום קריאה, מרפרפת, מעמיקה. 

בשיעורים הבאים נחזור שוב ושוב על הפעולות שאנו עושים כדי להיות קוראים יעילים. 

נשלב פעילויות הפוגתיות שתאפשרנה הטמעה של מילות הקישור ומאזכרים . 

נסיים את אסטרטגיית הקריאה בהצגת השלבים באמצעות ארגז הכלים עמודים 15-16 

 

אסטרטגיית הקריאה = פעולות מכוונות מראש להשגת המטרה 

טרום קריאה – כת”מ +מנב”ת 

קריאה מרפרפת 

קריאה מעמיקה 

      

טרום קריאה: רמזים לפני קריאת הטקסט 

                                                                                  כת”מ 

כותרת           תעודת זהות      משימות הופכות להיגדים: 

                                  מה יש לשאלות להגיד לי על תוכן הטקסט. 

כותרת וכותרות משנה – הכותרת היא לא “קישוט”- היא רומזת על עיקרי הדברים שיופיעו  בטקסט (הרעיון המרכזי) / על כוונת הכותב.  

קראו את הכותרת, וענה לעצמך על 2 השאלות: על מי מדובר בכותרת? מה אומרים עליו? 

תעודת זהות – מנב”ת 

מוען – מיהו המחבר? מה אנו יודעים עליו? מהו תחום עיסוקו? (מדע, ספורט, בידור, איכות הסביבה) 

נמען – לאיזה קהל קוראים מכוון הכותב את דבריו? (לילדים, לקהל הרחב, להורים, לאוהבי הספרות..) 

במה – באיזו מסגרת הופיע הטקסט? (בעיתון יומי, בירחון, בעלון לבריאות, בספר לימוד..)  

תאריך – באיזה תאריך פורסם הטקסט? מהי מידת האקטואליות שלו כיום? 

 

משימות  הופכות להיגדים (מה יש לשאלות להגיד לי על תוכן הטקסט?) 

התעלמו ממילות השאלה וממילות ההוראה, ותקבלו היגדים שניתן ללמוד מהם פרטים רבין על תוכן הטקסט. 

קריאה מרפרפת
 

קריאה מרפרפת מסייעת לקורא להתרשם התרשמות ראשונית וכללית מהטקסט. 

1.  קראו את הפסקה הראשונה בשלמותה: פסקה זו מוסרת בדרך כלל מידע כללי על תוכנו  ומגמתו (כוונתו) של הטקסט.                                                                 

1.   קראו משפט ראשון של כל פסקה בקטע.  

1. קראו את הפסקה האחרונה בשלמותה: פיסקה זו כוללת לרוב  סיכום או מסקנות הנובעות מתוך הקטע כולו. 

1.  אתרו מילות קישור וסמנו אותן. מילות הקישור הן כמו תמרור בהבנת הנקרא. הן  מסייעות לזהות את המבנה בו בחר הכותב להציג את הטקסט כי כל פסקה מתקשרת לקודמתה בקשר הגיוני (לוגי): סיבה, תוצאה, הוספה, ניגוד, השוואה, זמן…  

קריאה מעמיקה 

קראו כל פיסקה בנפרד ורשמו לעצמכם את הרעיון המרכזי של כל פיסקה:                                                                                על מי מדובר?/מה אומרים עליו?