מפגש 1

פתיחה: אני רוֹצֶה/רוֹצָה  להצליח: סלסילה עם סוכריות. על כל סוכריה שם של ילד.

1. המורה פותחת במשפט אני רוֹצֶה/ רוֹצָה  להצליח (אומרת וכותבת על הלוח): אני רוצה להצליח ללמד אתכם  להשתמש בכל הטיפים והאסטרטגיות שאלמד אתכם כדי שתוכלו להתמודד עם משימות הקריאה והכתיבה:  “לנצח” את הטקסט ולכתוב תשובות במבנה תקין (תשובה מיטבית) = מי  שיקרא אותה יבין בדיוק למה התכוונתם = ציון טוב.

הערה מתודית: כתבו על הלוח מבנה תקין שכן נחזור על המושג ונבין כי תשובה היא לפחות פסקה אחת.   לכל פסקה, בטקסט שאנו קוראים או בטקסט שאנו כותבים,  יש מבנה קבוע. נלמד שאי אפשר לכתוב כמו שמדברים כי לשפה הכתובה כללים משלה – אין כותבים כמו שמדברים.    אני מקווה להצליח להפתיע אתכם שכל המושגים שנזכיר אותם בשיעורים שלנו יהיו מוכרים לכם, אבל אתם תדעו להשתמש בהם מתוך מודעות לתהליך. כלומר, אתם תדעו בדיוק למה אתם משתמשים בטיפים ובאסטרטגיות ואיך בדיוק הם מקדמים אתכם לניצחון.

2.  המורה תיטול סוכריה ותקרא לילד ששמו מופיע על הסוכריה שבחרה.

• הילד ישלים את המשפט אני כאן ואני רוצה להצליח… ואז יקח סוכריה ויגיש לילד ששמו מופיע על הסוכריה, וכך הלאה.

איך נלמד את הילדים?

אפשרות א’:

נפתח את יחידת הלימוד  במשימת כתיבה. המטרה היא:  לעורר תגובה  אצל התלמידים כדי לגרום להם לרצות ללמוד את הכלי “הבעה בשלבים“. לכן, היו קשובים לתגובות ורשמו על הלוח כל הערה של התלמידים:  מהי פסקה, אני לא יודע, אין לי מה לכתוב וכו’.

התגובות וההערות, יהוו בסיס לדיון שיתקיים בהמשך שעיקרו מה מקשה עליי את הכתיבה?

הערה מתודית:

שיחה מטרימה – בכתיבה על נושא חופשי יש לערוך פעילות טרום הכתיבה. פעילות זאת  היא עיקרון מנחה והיא חלק מתהליך הכתיבה של התלמידים. המורה פותחת את הפעילות בהצגת הנושא ובקריאה משותפת של המשימה עם התלמידים. המורה מדגישה כי משימת הכתיבה היא בדיוק כמו כל שאלה שהם ידרשו לענות עליה לאחר קריאת טקסט, ולכן חשוב שהמורה כבר בשלב זה תדגים לילדים את השלבים “בפיצוח” משימת הכתיבה.

תפקידה של השיחה המטרימה:

• לעורר את הידע הקודם ואת החוויות של הכותב הקשורים לנושא הכתיבה.
• לאפשר חשיפה לרעיונות של תלמידים אחרים בכיתה.
• להגביר את המוטיבציה של התלמידים לכתוב.
• לאפשר לתלמידים לארגן את הרעיונות בזיכרונם טרם פעולת הכתיבה עצמה.
• הרחבה ושימוש באוצר מילים המתאים לטקסט כתוב ולנושא הכתיבה.

הרעיונות שיעלו הילדים יכתבו על הלוח וישארו שם כדי לאפשר לילדים להשתמש ברעיונות.

1. המורה תבחר נושא לכתיבה. אפשר להיעזר ברעיונות שמוצגות כאן:

הפכו את ההצעות למשימת כתיבה:

דוגמה למשימת כתיבה שנלקחה מאחת ההצעות לעיל.

הקפידו לכתוב את המשימה כפי שהיא מופיעה להלן, שהרי ברצוננו לעורר תגובות אצל התלמידים כאמור לעיל.

 על הלוח נרשום:

כתבו פסקה במבנה תקין בהיקף של 5-6 שורות למשימת הכתיבה הבאה:

בעיר שלנו/בישוב שלנו נפתח בית ספר לקוסמים. החלטת לפנות לבית הספר כדי לבדוק האם כדאי לך להירשם?   תאר את ביקורך בבית הספר וכתוב מה החלטת – האם תרצה להירשם לבית הספר?

לאחר שתסיימו את הכתיבה:

1. קראו את מה שכתבתם.
2. האם הקריאה נעשית בשטף?

• יש פיסוק / אין פיסוק
• כמה משפטים יש בתשובה?_________

הערה מתודית:

יש להניח שיהיו ילדים שלא יתחילו במשימה. יש ילדים שיאמרו: אין לי מה לכתוב, יש ילדים שישאלו מהי פסקה? מה הכוונה במבנה תקין?  יש ילדים שינסחו את הרעיונות כ”רשימת קניות”.  המטרה היא:  ליצור “פרובוקציה”  אצל התלמידים כדי לגרום להם להתעניין בתהליך.  היו קשובים לקולות ורשמו על הלוח כל הערה של התלמידים, שאלות העולות תוך כדי ביצוע המשימה.

במהלך ביצוע המשימה עברו בין התלמידים כדי לבחור את התלמיד שנבקש ממנו לקרוא את תשובתו.   אפשר להציע לתלמיד שאתם תקראו במקומו.

נשאל:

• האם כל משפט מתקשר למשפט הקודם ברצף הגיוני?
• האם כל המשפטים בתשובה מתייחסים לרעיון אחד בלבד?
• האם בתשובה יש הסברים?

 

בסיום השיעור נשאל את השאלה: האם מוכרת לכם שיטה לכתיבת  פסקה?

אפשרו לילדים להרגיש את אי הנחת ממשימת כתיבה. אפשרו לתלמידים להבין שכתיבה היא פעולה שקשה גם לאדם בוגר.

בשיעורים הבאים נלמד להשתמש בכלי “הבעה בשלבים” כדי להתמודד עם משימת כתיבה בלי חשש ובלי תיסכול.

אפשרות ב’: על הלוח נכתוב את אחת הפתיחות שאתם מתחברים אליה יותר:

רבים מהתלמידים אינם אוהבים ללכת לביה”ס, אולם נראה שלבית הספר תפקידים חשובים.

או

ביה”ס הוא מוסד חינוכי אליו חייבים  הילדים להגיע מידי יום במשך 12 שנים. קרוב לוודאי שלביה”ס יש תפקידים חשובים המסייעים לכל אחד מהילדים להתפתח ולהגיע למקומות בהם יבחרו להגיע בעתיד.

בחרו בשאלה אחת וענו עליה  תשובה במבנה תקין של פסקה:

• אילו תפקידים יש לביה”ס? פרטו והסבירו.
• מדוע חשוב ללכת לבית הספר? נמקו והסבירו.

בסיום המשימה נבקש מתלמידים (נרשום על הלוח):

1. קראו את מה שכתבתם.
2. האם הקריאה נעשית בשטף – כל משפט מתקשר לקודמו בקצף הגיוני?
3. האם כל המשפטים מתייחסים לרעיון אחד בלבד?
4. יש פיסוק / אין פיסוק?
5. כמה משפטים יש בתשובה?_________

בקשו מאחד הילדים לקרוא את תשובתו, או בקשו את רשותו לקרוא את תשובתו. אם התשובה קצרה העתיקו אותה על הלוח.

נשאל (כתבו על הלוח כל שאלה):

• האם כל משפט מתקשר למשפט הקודם ברצף הגיוני?
• האם כל המשפטים בתשובה מתייחסים לרעיון אחד בלבד שביה”ס הוא גוף חשוב?
• האם בתשובה יש הסברים?

 נסיים את השיעור בשאלה: האם מוכרת לכם שיטה לכתיבת פסקה?

מפגש שני

מהי פסקה, כיצד היא נראית, איך מתחילים אותה, מה היא מכילה וכיצד מסיימים אותה?

לפני שאנחנו מתחילים אגלה לכם שבקורס הזה יתרחש פל”א – פשוט ללמוד אסטרטגיות.

נכתוב על הלוח פל”א – פשוט ללמוד אסטרטגיות לקריאה ולכתיבה.

אפשר לשאול את הילדים מתי הם משתמשים באסטרטגיה?

אסטרטגיה, ממש כמו במשחק מחשב, הן פעולות מתוכננות מראש שאנו עושים כדי להגיע למטרה.

גם אנחנו, כאן, נלמד להפעיל אסטרטגיות שיעזרו לכם “לנצח” את המכשול (הקושי) בכתיבה ובקריאה.

המטרה שלנו  = התמודדות עם המשימות הלימודיות בלי תסכול ובלי חשש.

• בקורס  תלמדו להצליח במשימות הלימודיות:

1. תלמדו לכתוב במבנה תקין בעזרת הכלי “הבעה בשלבים”: כתיבה במבנה תקין = לכתוב במבנה רציף – כל המשפטים מתקשרים אחד לשני ברצף הגיוני ובמבנה לכיד – כל המשפטים מתייחסים לרעיון אחד בלבד.

2. תלמדו להבין את הנקרא ברמות ההבנה השונות בעזרת אסטרטגיית הקריאה.

אתם תהפכו לקוראים  יעילים. במהלך הקורס תצליחו להתמודד עם הטקסט ברמות ההבנה השונות. תצליחו לענות על  שאלות מורכבות. גם שאלה היא טקסט שצריך להבין אותו כדי לדייק בתשובה.

3. תרכשו “כלים” ותוכלו להשתמש בהם בכל אחד מן המקצועות, על פי הנדרש מכם במשימה הלימודית.

מחקרים הוכיחו שכאשר נותנים לתלמידים כלים, הם לומדים לבחור ולהשתמש נכון בכלים המתאימים, על מנת לבצע מטלה לימודית נדרשת.

נחלק לתלמידים את ארגז הכלים.   ארגז הכלים

נסביר לילדים שבחוברת נמצאים כל הכלים שתלמדו להשתמש ונסביר כי העמודה בהם.

נקרין את הסיליבוס: נקריא רק את הכותרות ונסביר כי העמודה הנוספת נועדה לסמן את רמת השליטה של התלמידים לאחר הלמידה:  סילבוס

V –  טובה מאוד , X –  לא טובה בכלל      VX  –  חלקית

נתחיל: פל”א מספר 1:  כל מה שאני כותב, מישהו יקרא  כל מה שאני קורא מישהו כתב.   מכאן שגם הכותב וגם הקורא משתמשים באותו כלי.

המשימה שלנו היתה כתיבת תשובה במבנה תקין של פסקה: אילו תפקידים חשובים יש לבית הספר או מדוע חשוב ללכת לבית הספר?

כדי שנוכל להתמודד עם המשימה, עלינו להבין מהי פסקה?

סרטון להמחשת הרעיון המרכזי

הערה מתודית: הסרטון מהיר ולכן כדאי לעצור אותו בכל slide

הגדרת הפסקה – עמוד 2 בארגז הכלים מהי פסקה

קבוצה של משפטים שמאורגנים סביב נושא או רעיון משותף ומתקשרים זה לזה בקשר הגיוני.

הקשר בין משפט אחד לשני נשמר באמצעות מילות קישור ומאזכרים.

הערה מתודית: בדוגמאות הבאות (סידור המשפטים) נסב את תשומת הלב של התלמידים למילות הקישור ונראה להם מדוע הם משמשם תמרורים בהבנת הנקרא וכיצד הם שומרים על רצף הגיוני ומבנה לכיד.

נבקש מהילדים: קראו את המשפטים ותוך כדי קריאה שאלו את עצמכם על מי מדובר בכל המשפטים? מה אומרים עליו?   מצאו את המשפט שמציג את התשובה לשתי השאלות ששאלתם = הרעיון המרכזי.

            המשפטים בפסקה צריכים להיות מסודרים ברצף הגיוני זה אחר זה כדי שהקורא יבין את הרעיון.

תרגיל בקבוצות

כל קבוצה תקבל פסקה ותתבקש לסדר את המשפטים על פי סדר לוגי לאחר מכן יוצגו הפסקאות על הלוח.

	ראשית, הציג המורה בפני התלמידים דוגמה של שאלון הבחינה
		לבסוף, לימד המורה את התלמידים כיצד לסכם את החומר למבחן בצורה יעילה.
		אחר כך לימד המורה כיצד עונים על שאלה בצורה ברורה.
		כדי למנוע את כשלון התלמידים בבחינה נקט המורה בצעדים הבאים:

כדי למנוע את כשלון התלמידים בבחינה נקט המורה בצעדים הבאים: ראשית, הציג המורה בפני התלמידים דוגמה של שאלון הבחינה. אחר כך, לימד המורה כיצד עונים על שאלה בצורה ברורה, לבסוף, לימד המורה את התלמידים כיצד לסכם את החומר למבחן בצורה יעילה.

הערה מתודית: המחישו לתלמידים את תפקידם של המשפטים התומכים = תשובה לשאלה של הר”מ.   נהפוך את הרעיון המרכזי לשאלה: אילו צעדים נקט המורה כדי למנוע את כישלון התלמידים?

תפקידם של המשפטים התומכים לפרט את הצעדים.

 במחקר העוסק בבעיות שמיעה אצל ילדים התברר כי צעירים רבים סובלים מבעיות שמיעה. אחת הסיבות הגורמות לנזקים אלו היא האזנה למוסיקה רועשת בדיסקוטקים ובמסיבות. סיבה נוספת היא האזנה באוזניות במשך זמן ממושך. האזנה ממושכת מהווה סיכון משמעותי לשמיעה. מכאן שכדאי לדעת שנזקי השמיעה הם בלתי הפיכים, ואינם ניתנים לתיקון.

 הערה מתודית:  המחישו לתלמידים את תפקידם של המשפטים התומכים = תשובה לשאלה של הר”מ.   נהפוך את הרעיון המרכזי לשאלה: מדוע צעירים רבים סובלים מבעיות שמיעה?

המחישו לתלמידים את תפקידם של המשפטים התומכים המאורגנים ברצף הגיוני באמצעות מילות קישור: מנמקים (נימוק = סיבה ולא הסבר).

 התלמידים יתבקשו לסדר את המשפטים לפסקה.

נבקש מהתלמידים להמליל את הפעולות שהם עושים כדי לסדר את המשפטים ברצף.

נשים לב שהתלמידים יודעים להשתמש במושגים שנלמדו “רעיון מרכזי”, משפטים תומכים, מילות קישור

הילדים יקראו את כל המשפטים ותוך כדי קריאה יענו על שתי השאלות על מי מדובר ומה אומרים עליו?

מדובר על בעלי חיים. אומרים עליהם שהם עוזרים לילד שמטפל בהם.

הפכו את הרעיון המרכזי לשאלה: כיצד בעלי החיים עוזרים לילד שמטפל בהם?

נסב את תשומת לב הילדים שבפסקה הזאת יש משפט פתיחה שמוביל אל הרעיון המרכזי. המשפט שמציג את הרעיון המרכזי מתקשר לפתיח באמצעות מאזכר – המילה בעלי חיים שהוזכרה במשפט הפתיחה.

	הילד לומד במהלך הטיפול כיצד להקדיש (לתת) מהזמן שלו למשהו אחר.
	מאז ומתמיד אנשים וילדים אהבו בעלי חיים קטנים וגדולים.
		נוסף על כך, הוא צריך לדאוג ולטפל בו, וטיפול זה מראה לו (לילד) כמה חשובה העזרה לזולת.
	אפשר  לראות, אפוא, כי בעלי החיים עוזרים לאנשים בכל הגילים ובתמורה, אנשים וילדים פותחים להם את ביתם וליבם.
	הטיפול בבעלי חיים, לעיתים קרובות, יותר משהוא עוזר לחיה, הוא עוזר לילד המטפל בה.
	זאת ועוד, ברגעים של בדידות, הופכת החיה לידידתו של הילד והוא מתקשר אליה באהבה.

משפט פתיחה – משפט כללי, מציג בדרך כלל את הנושא של הפסקה, מציג רקע, הקדמה. פתיחה לא חייבת להיות בכל פסקה.

רעיון מרכזי – משפט המציג את הרעיון המרכזי של הפסקה, המסר שהכותב רוצה להעביר.

משפטים  תומכים – משפטים שעונים על השאלה של הרעיון המרכזי –  אם תהפכו את הר”מ לשאלה המשפטים התומכים יענו על השאלה.

ישנם סוגים שונים של משפטים תומכים:

משפטים תומכים המתארים או מסבירים מצב/בעיה

משפטים תומכים המפרטים גורמים, יתרונות, חסרונות, סיבות (נימוקים), פתרונות…

משפטים תומכים מתארים תהליך של תופעה ואת התוצאות שלה

משפט סיום – מסכם את הנאמר בפסקה, יכול להיות מסקנה, תוצאה, המלצה.

אפשר להשתמש במצגת לכידות וקישוריות לכידות-וקישוריות – מצגת

מאז ומתמיד אנשים וילדים אהבו בעלי חיים קטנים וגדולים.

הטיפול בבעלי חיים-לעיתים קרובות יותר משהוא עוזר לחיה, הוא עוזר לילד המטפל בה.

הילד לומד במהלך הטיפול כיצד להקדיש (לתת) מהזמן שלו למשהו אחר.

נוסף על כך, הוא צריך לדאוג ולטפל בו, וטיפול זה מראה לו כמה חשובה העזרה לזולת.

זאת ועוד, ברגעים של בדידות, הופכת החיה לידידתו של הילד והוא מתקשר אליה.

אפשר לראות, אפוא, כי בעלי החיים עוזרים לאנשים בכל הגילים ובתמורה, אנשים וילדים פותחים להם את ביתם

נקיים שיחה מה מאפשר את המבנה הרציף (כל המשפטים נכתבים ברצף הגיוני וכולם מתקשרים לרעיון מרכזי אחד בלבד)?

מילות הקישור ומאזכרים – נפתח את ארגז הכלים בעמודים הרלוונטיים: 8-10

 הערה מתודית: נרצה להדגיש לילדים כי גם הכותב המיומן משתמש בהבעה בשלבים כדי לכתוב פסקה.

אפשר גם להשתמש בספר לימוד כדי לזהות את כל חלקי הפסקה.

נבקש מהילדים להשתמש בדיאלוג עם הטקסט (הפסקה). הדיאלוג הוא אס’ מצויינת להבנת הטקסט: הקורא שואל ועונה – הופך את הרעיון המרכזי לשאלה ובודק ששאר המשפטים עונים על השאלה.

קורא משפט תומך ושואל מה זאת אומרת/איך זה בא לידי ביטוי, המשפט הבא יענה על השאלה.

כך זה בדרך כלל בכל פסקה. לעיתים הכותב המיומן מתחכם ומותר לו לחרוג מהכללים, אך הוא חייב לשמור על מבנה רציף ולכיד.

תרגול: זיהוי חלקי הפסקה

לפניך מספר פסקאות, קרא אותן ובצע את המשימות הבאות:

1. מתח קו מתחת לרעיון המרכזי של הפסקה.
2. הקף בעיגול את משפט הפתיחה של הפסקה.
3. סמן בסוגריים ( ) את משפטי התמיכה.
4. הדגש בטוש זוהר את משפט הסיום.

קיימות שיטות לימוד שונות. אחת מהן היא שינון בעל- פה. לשיטת לימוד המבוססת רק על שינון בעל- פה – חסרונות. ללומד בעל- פה  יש נטייה לשכוח מה שנלמד תוך זמן קצר. בנוסף לכך הלימוד הופך למלאכה אוטומטית בלי כל התעמקות והבנה. יתר על כן, השיטה משניאה את הלימוד על התלמיד. מכאן שרצוי ללמוד בדרך שונה מזו של שינון בעל-פה.

הפרסומת הולכת ותופסת יותר ויותר מקום מרכזי בחיינו. הפרסומת פועלת עלינו בדרך של שטיפת מוח. היא מנצלת את חולשת הצופה כדי לשכנעו. למשל, לקנות סוכריות להרזיה מהירה. מי אינו רוצה לרזות מהר ובעזרת סוכריות….?. נוסף על כך, הפרסומת משתקת את חוש הביקורת שלנו, ולכן חשוב לחדד חוש זה אצל ילדים ומבוגרים כאחד. זאת ועוד, בשידורי הפרסומת חוזרים פעמים רבות על שם המוצר, וכך הוא נקלט במוח ללא מאמץ מכוון. אי לכך יש להתייחס לפרסומת ב”כבדהו ובדקהו”.

 הקריאה בעיתון יומי חשובה לכל אדם. היא מעדכנת את הקורא באירועים המתרחשים בארץ ובעולם. בעזרת הקריאה בעיתון רוכש האדם ידע על החברה בה הוא חי, ומבין אותה יותר. קריאה קבועה בעיתון מטפחת באדם הרגלי קריאה טובים. מכאן, שיש חשיבות רבה בקריאת עיתון מדי יום ביומו.

 סיכום ביניים

משמעות הר”מ – הר”מ יופיע בד”כ בתחילת הפסקה.

משמעות המשפטים תומכים עונים על השאלה של הר”מ: אם נהפוך את הר”מ  לשאלה כל המשפטים יענו על השאלה במבנה רציף ולכיד.

מבנה רציף – כל המשפטים נכתבים ברצף הגיוני באמצעות מילות קישור או באמצעות מאזכרים.

מבנה  לכיד – כל המשפטים מתייחסים לנושא אחד בלבד – לרעיון המרכזי.

סוגי המשפטים התומכים:

מנמקים – עונים על השאלה מדוע/למה?

מפרטים – עונים על השאלה אילו / מהם?

מסבירים – עונים על השאלה מה זאת אומרת?

 מפגש שלישי

על הלוח נכתוב נזכרים ומזכירים (מה עשינו בשיעור שעבר)

• למדנו מהי פסקה.
• סידרנו משפטים מבולבלים לפסקה.
• למדנו שמילות הקישור מאוד חשובות כדי לשמור על רצף הגיוני בין המשפטים.
• למדנו שאם נהפוך את המשפט שמוסר את הרעיון המרכזי לשאלה, כל שאר המשפטים בפסקה יענו על השאלה.
• למדנו שמשפט הסיום חוזר על הרעיון המרכזי אבל במילים אחרות
• למדנו שבטקסט לכיד כל המשפטים דנים בנושא אחד בלבד.

 חזרה באמצעות משחק:

אפשרות א: פותחים בחזרה על מבנה הפסקה, מילות הקישור והמאזכרים:

1.   בינגו – התלמידים יחלקו את הדף ל 4/3.

המורה תבקש מהתלמידים לכתוב את המילים לא לפי סדר הטבלה. בכל פעם יכתבו מילה במקום אחר, לפי בחירתם.

המורה תגדיר והתלמידים יסמנו את התשובה המתאימה.

1. אפשר להכין במחולל בינגו –

• משפטים שעונים על השאלה של הרעיון המרכזי.
• בניסוח הרעיון מרכזי הכותב מבקש לכוון את הקורא ל….
• משפטים  שעונים על השאלה אילו / מהם, מה תפקידם?
• אנחנו מזכירות מילה או מילים שהופיעו בפסקה וכך אנו שומרים על רצף רצף הגיוני בין המשפטים בפסקה.
• אנחנו שומרות על רצף הגיוני  בין המשפטים בפסקה .
• הכותב והקורא משתמשים באותו כלי. הכלי נקרא
• משפטים שעונים על השאלה מדוע/למה?
• משפט שהוא סיכום, תוצאה, מסקנה או המלצה
• משפטים שעונים על השאלה מה זאת אומרת?
• משפט שמביע את המסר של הכותב.
• משפטים מנמקים עונים על השאלה….
• משפטים מסבירים עונים על השאלה….
• משפטים מפרטים עונים על השאלה…
• כל המשפטים מתייחסים לנושא אחד בלבד

 

ר”מ	מבנה לכיד	מילות קישור	כוונת הכותב המסר של הכותב
משפטים תומכים	מבנה רציף	פסקה	מה זאת אומרת?
מסבירים	מאזכרים	מפרטים	מדוע / למה?
הבעה בשלבים	מנמקים	אילו / מהם?	משפט סיום – סת”מ

 

אפשרות ב’: גלגל בינגו:   

 

אפשרות ג’:  כרטיסי הברקה מוצמדים ללוח

על הלוח מוצמדים כרטיסי המילה. מזמינים 4 תלמידים. המורה שואלת והתלמידים מחפשים את התשובה ומסירים מהלוח. מי שאוסף הכי הרבה כרטיסים – מנצח.

משמעות המשפטים התומכים עונים על השאלה של הר”מ: אם נהפוך את הר”מ  לשאלה כל המשפטים יענו על השאלה במבנה רציף ולכיד.

מבנה רציף – כל המשפטים נכתבים ברצף הגיוני באמצעות מילות קישור או באמצעות מאזכרים.

מבנה  לכיד – כל המשפטים מתייחסים לנושא אחד בלבד – לרעיון המרכזי.

סוגי המשפטים התומכים:

מנמקים – עונים על השאלה מדוע/למה?

מפרטים – עונים על השאלה אילו / מהם?

מסבירים – עונים על השאלה מה זאת אומרת?

 

גוף השיעור: חשיפה של הכלי “הבעה בשלבים” .

– במפגש הראשון התבקשתם לענות על  השאלה אילו תפקידים יש לביהס? התבקשתם לכתוב במבנה תקין של פסקה.

– כדי לשכנע אתכם שרק תלמיד שמשתמש בכלי הבעה בשלבים לכתיבה במבנה תקין יוכל לכתוב תשובה לשאלה ויקבל עליה את מלוא הנקודות.

– התלמידים יוכלו לעקוב בחוברת ארגז הכלים שלי בעמודים 13-14 

נדגיש את הדיאלוג שאנחנו מנהלים בשעת הכתיבה.

לבית הספר תפקידים חשובים שלב אחר שלב: הבעה בשלבים למשימת כתיבה לביהס תפקידים חשובים

בית הספר לקוסמים שלב אחר שלב: הבעה בשלבים למשימת כתיבה – בית ספר לקוסמים

סיכום:

כל מה שאנחנו מביעים בכתב מישהו קורא / יקרא. כל מה שאנחנו קוראים מישהו כתב.

אם כך, גם הכותב וגם הקורא משתמשים באותו כלי: הבעה בשלבים

אם נשלוט היטב בכלי “הבעה בשלבים” נוכל  לשפר את ההבעה בכתב ואת הבנת הנקרא.

אי אפשר לכתוב כמו שמדברים – לשפה הכתובה כללים משלה. הכותב לא נמצא על יד הקורא, ולכן הוא חייב להיות מאוד ברור בכתיבה שלו.

ולמה גם בהבנת הנקרא? גם טקסט שאתם קוראים נכתב על ידי מישהו שהשתמש באותו כלי.

נקרין את מודל הבעה בשלבים עמודים 4-3 ונבקש מהתלמידים לספר את הסיפור של המודל. מודל פסקה מפורט

 

כדי לעזור לנו לזכור את השלבים יש לנו שיר: עמוד 5 בארגז הכלים

שיר הבעה בשלבים

נקרין את הוראות לכתיבה: עמוד 6

הבעה בשלבים – הוראות לכתיבה

נפנה את התלמידים לכרטיס ניווט בעמוד 7 (הוכן על ידי אפי, מורה בתיכון, עבור תלמידיו).

הבעה בשלבים כלי במבנה תקין אפי

• כל ילד יבחר את מה שהוא חושב שהכי קל יהיה לו לזכור.

 

 

הבעה בשלבים =  “כלי”  לכתיבה במבנה תקין

מבנה תקין = כל חלקי הפסקה:

פתיחה המובילה אל הרעיון מרכזי + רעיון מרכזי

גוף = תומכים = תשובה לשאלה של הרעיון מרכזי.

סיום  = סת”מ = סיכום, תוצאה, מסקנה, המלצה

מכל”ת – זה כל הסיפור

מ- מבנה – כל המשפטים מאורגנים במבנה רציף ולכיד

כ – כוונה (כוונת הכותב = ר”מ

ל – לשון (אין כותבים כמו שמדברים. לשפה הכתובה כללים משלה)

ת – תוכן

הוראות הפעלה לכתיבה:

1. כתוב פתיחה – תאור התופעה / האירוע / הנושא / הסבר של מושג / הגדרה של מושג
2. קשר בין הפתיחה לרעיון מרכזי באמצעות מילת קישור:

נראה ש…, נראה לי…, נשאלת השאלה…, אין לי ספק ש…,

3. כתוב את הרעיון מרכזי בהכללה ועצור בנקודה (הרעיון מרכזי = דעתך, טענה).
4. הפוך את הרעיון מרכזי לשאלה בלב כדי לתמוך בו ברצף הגיוני ובמבנה לכיד.
5. כתוב תומכים = תשובה לשאלה.
6. הוסף הסבר לכל תומך בעזרת השאלות מה זאת אומרת או איך…?
7. אם יש צורך (ההסבר לא מספיק משכנע) הוסף דוגמה
8. הוסף מילות קישור. אל תשכח לקשר בין המשפטים בעזרת מילות קישור או מאזכרים.
9. כתוב משפט סיום – סיכום, תוצאה, מסקנה או המלצה. משפט הסיום חוזר / רומז על הרעיון המרכזי אבל במילים אחרות.

תוכל להיעזר במילות קישור המתאימות לסיים את הכתיבה:   אין ספק ש…, מסתבר ש…, ברור לחלוטין ש…, מכאן ש…

שים לב, לא לכל תשובה נדרש ממך לכתוב פתיחה וסיום (תלוי בהיקף התשובה).

שאר המשפטים בתשובתך יתקשרו זה לזה ברצף הגיוני וכולם יתייחסו לרעיון  המרכזי. כלומר, כאשר נהפוך את הרעיון המרכזי לשאלה, כל שאר המשפטים יענו על  השאלה.

 נתאמן בשליטה בכלי “הבעה בשלבים”

לפניך פסקה בנושא: התלבושת האחידה בבית הספר, הרעיון המרכזי מודגש.

עליך לכתוב פסקה הפוכה העוסקת בחסרונותיה של התלבושת האחידה.

במוסדות רבים בארץ ובעולם קיימת תלבושת אחידה. גם בחלק מבתי הספר בארץ נהוגה תלבושת אחידה. התלבושת האחידה בבית הספר חיובית מבחינות שונות. היא יוצרת תחושת שייכות של התלמידים לבית ספרם. כמו כן, התלבושת האחידה אינה יקרה ומותאמת בדרך כלל לרמת הכלכלית הממוצעת של אוכלוסיית התלמידים. היא גם מונעת מראה של תלמידים בבגדי מותגים כמו “נייק” מול קבוצות תלמידים הלובשים בגדים ללא תוויות של יצרנים מפורסמים. מראה כזה עלול לגרום לרגשות קנאה ותסכול. התלבושת האחידה מונעת רגשות כאלה. מסתבר שלתלבושת האחידה מעלות רבות, וראויה היא שתונהג בבית הספר.

המשימה – השלמת הפסקה (משפטים תומכים ומשפט סיום)

במוסדות רבים בארץ ובעולם קיימת תלבושת אחידה. גם בחלק מבתי הספר בארץ נהוגה תלבושת אחידה. לתלבושת האחידה בבית הספר מספר חסרונות.  ________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________

________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________

לפניך משפט פתיחה ורעיון מרכזי, עליך לכתוב משפטי תמיכה ומשפט סיום – להשלים את הפסקה.

רוב התלמידים עסוקים מאוד בביה”ס ובעזרה בבית. הם מקדישים ללמידה בביה”ס, להכנת שיעורי בית ולמידה למבחנים. הם גם  מסייעים בבית על פי הצורך.  בין כל העיסוקים שיש לתלמידים  חשוב שיהיה להם גם תחביב. ______________________________________________________________________

_____________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________­­­___

מפגש רביעי

השיעורים הבאים יוקדשו להקניית אס’ הקריאה תוך דגש על הקשר בין הבעה בשלבים להבנת הנקרא.

בכל שיעור נשלב משימת כתיבה או שאלה הדורשת כתיבת פסקה אחת לפחות (שאלות של הסקת מסקנות/הערכה וביקורת).

נלמד להבין את הטקסט בלי חשש ובלי תיסכול, גם אם הוא נראה לנו מאיים.

נדמה עכשיו שאתם במבחן. קיבלתם טקסט. עלים לקרוא אותו ולענות על השאלות.

חלוקת הטקסט: “האם משחקי מחשב חשובים מציוד רפואי“? או “מים מבקבוקים” או כל טקסט שתמצאו לנכון שמתאים לילדים.

 

1. טקסט – האם משחקי מחשב חשובים מציוד רפואי
2. האם משחקי מחשב..-תשובה במבנה תקין
3. האם משחקי מחשב… מצגת – Copy

במקום משימת סיכום – האם משחקי מחשב משימת כתיבה

מיצב – מים מהברז או מים מבקבוקים

תשובה במבנה תקין – מים מבקבוקים

•  טקסט – לואי ברייל
• טקסט – אהבנו כל כך

-ניתן  לתלמידים 5 דקות להתמודד עם הטקסט.

-לאחר 5 דקות שאלו את התלמידים מה הם עשו כדי להתמודד עם הבנת הטקסט?

-נכתוב על הלוח את תשובות הילדים.

על הלוח: לא ” מתנפלים” על הטקסט. קורא שלא יודע מה לחפש בטקסט הוא קורא סביל = קורא סובל.

קורא שיודע מה עליו לחפש בטקסט הוא קורא פעיל = קורא יעיל.

על הלוח:

קורא יעיל = קורא פעיל

קורא סביל = קורא סובל

אנחנו נלמד שלב אחר שלב איך להבין את הטקסט בלי להתעייף, בלי תיסכול .

הכותרת וכותרת המשנה היא לא “קישוט”.

רומזת על עיקרי הדברים שיופיעו בטקסט.

רומזת על כוונת הכותב

רומזת על מטרת הכותב

1. לפני שנתחיל לקרוא: נקרא את הכותרת ונשאל שתי שאלות:

• על מי מדובר בכותרת?
• מה אומרים עליו?
• על איזו שאלה נרצה לקבל תשובה בטקסט? נכתוב את תשובות הילדים. מה שחשוב שהילדים יהיו מיומנים לשאול שאלות משמעותיות ולכן נציע להם לשאול שאלה עם אחת ממילות השאלה: מדוע/למה? כיצד/איך?

קורא שניגש לטקסט בלי שהוא ידוע מה לחפש בו הוא קורא סביל.

קורא סביל = קורא סובל

קורא שתוך כדי קריאה מחפש תשובות לשאלה או שאלות הוא קורא פעיל.

קורא פעיל = קורא יעיל

 

הערה מתודית: במהלך השיעורים נקנה את משמעותן של מילות השאלה אל מול מילות ההוראה ואת  תפקידם של סימני הפיסוק, לפחות את תפקידן של נקודה בסוף משפט,  המרכאות (מ”ס צל”ש) ותפקידם של הנקודתיים (פצ”ה):

• מ”ס צל”ש = מ-מטאפורה, ס – סלנג, צ – ציטוט, ל – לשון סגי נהור (במשמעות הפוכה) ש – שם
• פצ”ה = פ – פירוט, צ – ציטוט, ה – הסבר

 

סימני הפיסוק גם הם אינם קישוט. גם הם תמרורים בהבנת הנקרא. בכל פעם שניתקל באחד מסימני הפיסוק נפנה אותם לחוברת “ארגז הכלים”, שם מופיעה הטבלה עם סימני הפיסוק ותפקידם.

 דוגמאות לניתוח כותרת:

איגרוף “ספורט” מסוכן

מדובר על האיגרוף. אמרים עליו שהוא לא יכול להיחשב לספורט כי הוא מסוכן.

חשוב  להראות לילדים שהמרכאות במילה ספורט הן תמרור בהבנת הנקרא.

המרכאות במילה ספורט מלמדות אותי שהכותב חושב שאיגרוף אינו יכול להיחשב כספורט כי הוא מסוכן.

-שאלה משמעותית: מדוע הוא כל כך מסוכן עד שאינו יכול להיכלל בענפי הספורט?

שמירת הטבע: שלא ייגמר לעולם

מדובר על שמירת הטבע. אמרים שחשוב לשמור על הטבע כדי שלא “ייגמר” לעולם.

-שאלה משמעותית: כיצד ניתן לשמור על הטבע?

התגלה ספרו האבוד של ז’ול וורן: ניבא את הפקס, הכסא החשמלי, הטלפון ועוד.

מדובר על ספר של ז’ול וורן.

אומרים עליו שהוא התגלה. אומרים עליו שבספר הוא ניבא את הפקס….

-שאלה משמעותית: כיצד התגלה הספר של וורן?

-חשוב להסב את תשומת לב התלמידים לתפקידם של הנקודותיים (פרוט).

שלטונות מרילנד הכריזו על “מבוקש”: דג נחש שחי גם במים וגם ביבשה.

מדובר על שלטונות מרלינד.

אומרים שהן הכריזו על מבוקש.

אומרים שהמבוקש הוא דג נחש שחי גם במים וגם ביבשה.

-חשוב להסב את תשומת לב התלמידים לתפקידם של הנקודותיים (הסבר מיהו המבוקש)  ולמרכאות .

-שאלה משמעותית:  מדוע שלטונות מרילנד הכריזו על הדג נחש שהוא מבוקש, מחפשים אותו?

 “מכשירים” נחוצים גם לבעלי חיים

-שאלה משמעותית: אילו מכשירים?

מדוע מכשירים נחוצים לבעלי חיים?

 לואי ברייל: ממציא כתב ברייל

-שאלה משמעותית: כיצד לואי ברייל המציא את כתב הברייל? מה זה כתב ברייל?

הערה מתודית: חשוב להמחיש את תפקידה של הכותרת גם בהעלאת ידע העולם שיש לקורא לפני שמתחיל לקרוא את הטקסט. בזמן שהקורא מנתח את הכותרת באופן בלתי מודע עולה ידע העולם של הקורא על הנושא בטקסט.   

לעיתים הכותרת עמומה, אין בה מספיק מידע, ואז ניגש לטקסט עם השאלה: מה זאת אומרת….

דוגמה:

-“יש לנו זמן” – מה זאת אומרת? לְשֵׁם מָה (למה) יש לנו זמן?

-נשאל כמה פסקאות יש בטקסט?

-כמה רעיונות מרכזיים יש בטקסט?

-כל הרעיונות המרכזיים תומכים ברעיון אחד – מהו? היכן הוא מופיע? בכותרת.

-ככל שתהיו יותר פעילים בקריאה, כך תבינו טוב יותר את הנקרא. להיות פעיל בקריאה זה לנהל דיאלוג (שיחה) עם הטקסט. גם בכתיבה ניהלתם דיאלוג עם הטקסט: שאלתם שאלות כדי לארגן את הרעיונות שלכם ברצף הגיוני ובמבנה לכיד: (הפכתם את הר”מ לשאלה, כתבתם תשובה. שאלתם מה זאת אומרת? עניתם תשובה, וכך המשכתם עד הסיכום.

נחזור אל הטקסט שחילקנו לילדים:

-שלב ראשון – קראו את הכותרת ושאלו את שתי שאלות הV (על מי ידובר? מה אומרים עליו?):

מדובר על משחקי מחשב וציוד רפואי. מה אומרים עליהם? מי חשוב יותר?

-על איזו שאלה אתם מצפים למצוא תשובה? מי חשוב יותר ומדוע? שאלתם שאלה כדי לחפש תשובה בטקסט, ועכשיו תוך כדי קריאה אתם מאששים או מפריכים את השערותיכם.

כשאתם מתייחסים לכותרת, אתם מעלים את עולם הידע שי לכם בנושא ואז קל לכם להתמודד עם הבנת הטקסט. נעזוב לרגע את הטקסט.

נדגיש: רק קורא פעיל הוא קורא יעיל שיכול לנצח את הטקסט. קורא פעיל ניגש אל הטקסט כשהוא יודע מה עליו לחפש בטקסט. במהלך הקריאה הוא מאשש או מפריך את השערותיו. וזאת בדיוק קריאה פעילה.

 – נשאל: כמה פסקאות יש בטקסט? איך ידעתם?

-אם כך, כמה רעיונות מרכזיים יש בטקסט? היכן בד”כ יופיע הרעיון המרכזי?

-על איזו שאלה אתם רוצים לקבל תשובה בכל אחת מהפסקאות?

-התייחסות למילות הקישור בטקסט: מעידים על מבנה הטקסט.

-נקרא רק את הפסקה הראשונה. הכי חשוב שתוך כדי קריאה נשאל על מי מדובר? מה אומרים עליו?

-נקרא רק משפט ראשון בכל פסקה, בתקווה שהוא מוסר את הרעיון המרכזי של הפסקה.

-נראה לתלמידים את הקשר בין הכותרת למשפט הראשון בכל פסקה: בד”כ כולם תומכים ברעיון המרכזי כפי שהוא נרמז בכותרת.

-נקרא את הפסקה האחרונה שבד”כ מהווה סיכום, תוצאה, מסקנה או המלצה.

על מנת שהתלמידים ישתמשו באס’ הקריאה מתוך מודעות לתהליך אותו הם עושים כאשר הם משתמשים באס’ הקריאה, אני מציעה לבנות את הכלי שלב אחר שלב. אני לא ממליצה לחשוף אותם לאסטרטגיה בשלמותה.

רק לאחר שהדגמנו לילדים מה עושה קורא יעיל, נוכל להפנות אותם לארגז הכלים  להוראות הפעלה  לקריאת טקסט מידעי (עמוד 17): הוראות הפעלה לקריאת טקסט מידעי